Is there an ענין not to find out the gender of a child in the womb?

 

Question:

I am pregnant and have had to do an ultrasound as per Dr. request. In such cases, should I ask the technician specifically not to tell me the baby’s gender?

In other words is there a Makor for not finding out before birth?

 

Answer:

One should avoid discovering the gender of the fetus.

 

Sources:

ראה ב״ר סה, יב: שבעה דברים מכוסים מבני אדם וכו׳ ואין אדם יודע מה בעבורה של אשה. וכ״ה בקה״ר יא, ה. ואיכא דגרס לה גם בגמ׳ פסחים נד, ב – ראה מהרש״ל שם. דק״ס שם. וראה בפי׳ יפה תואר השלם לב״ר שם (וביפה ענף לקה״ר שם). ובאו״א – ביפה תואר לב״ר דפוס ווילנא. וראה בתניא אגה״ק כב שכל הדברים הושוו לחזרת מלכות בית דוד. (אבל ראה תורת היולדת ס הע׳ ב, במה שכהיום אפשר לידע, ש״בעבורה של אשה״ – היינו לפני ג״ח, וע״פ שו”ת חת”ס אה״ע ב, פב).

ולהעיר מאיכ״ר א, יט:  אילו בעית אימא דתדע מה דאית עמי לא הות אמרה לי כסיתי׳. וכבר אמרו במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור.

וגם העירו, שהברכה מצוי׳ בדבר הסמוי מן העין, ראה תענית ח, ב. ובזח״א סד, ב: סתים הוא אתר דכל ברכאן נפקי מתמן, ובגין כך כל מלוי דבר נש דאינון בסתימו ברכאן שריין עלוי.

וגם יכול למנוע עין הרע וכו׳. ובתורת חיים ב״מ מב, א ד״ה אלא (ע״פ פירש״י מ״ב ד, ב), שכבוד הנס לבוא בהצנע. ובס״ח תמז, שאם אמרו לו בשו״ט בחלום לא יגלה לאשתו. וראה דברי תורה מונקאטש תנינא נ.

 וראה הוריות יב, א: האי מאן דבעי למידע וכו׳ ולאו מילתא היא דילמא חלשא דעתי׳ ומיתרע מזלי׳.

וכן לצורך הידיעה יש להסתכל באותו מקום שאינו מדרך הקדושה.

כן להעיר מזח״ג מב, ב: אתתא מן יומא דאתעברת עד יומא דיולדת לית לה בפומא אלא ילידו דילה אי להוי דכר. והובא בכ״מ בדא״ח. והתאוה  לזכר רצוי׳ למעלה, שהיא בכדי שיעסוק בתורה, או מחמת מצות ברי״מ (נוסף לזה שמחמת התאוה לזכר מתפללת ע״ז, עכ״פ לפני מ׳ יום כשאינה תפלת שוא. ולדעת הירושלמי ברכות ט, ג, והמדרש (ב״ר ויצא. עב, ז. תנחומא ויצא ח. וראה תיב״ע ויצא ל, כא) גם אח״כ עד שיושבת על המשבר, או גם כשיושבת כבר). ועי״ז מתמעט ד״ז.

וי״א ע״פ מחקרים שהעדר הידיעה מועיל ללידה קלה.

גם איכא עקולי ופשורי לדינא, דשקו״ט בנוגע למספר הכפרות (הן בתאומים והן ביודעת שנולד זכר או נקיבה). וכן באשת כהן אם מותרת ליכנס לאהל המת (או לבית הרפואה) כשנתברר בבדיקה שהולד זכר (וראה שו״ת אבן ישראל ח, עז). וכן אם אפשר לברך אח״כ הטוהמ״ט.

וע״ד הסוד, ענין העיבור הוא עלמא דאתכסיא שנעלם מעין כל. [וגם אחרי שהוכר עיבורה, אא״פ להכיר העובר עצמו, שזהו בחי׳ העיבור בחכמה (משא״כ בכתר) – ראה חמר חדת ועתיק (והוא קיצור שפע טל להר״א אלנקאוה) שער דו הפרצופים ג ד״ה הקדמה ב במוסגר (טז, א)].

וכבר העירו משער הגלגולים הקדמה לט, שגם האריז״ל דכל רז לא אניס לי׳ עלה בספק אם אשת מהרח״ו היתה מעוברת זכר או נקיבה. אלא שאפשר שהי׳ לפני ארבעים יום.

וראה שו״ת שבט הקהתי  א, שיז, ח. משנ״ה טו, קיח. צי״א טז, מז, י. ובשו״ת חיי הלוי ב, קכד, הביא שנמנעים גם מלהשתמש בסגולות שבספרים לידע אם זכר או נקיבה.

 

 

#2902


Add Comment

Your Email address will not be published