דין כיסוי שאינו בן יומו

 

שאלה:

האם מותר לכסות מחבת פרווה, עם בצל ועגבניה, במכסה בשרי שאינו בן יומו ואז להכניס את התבשיל לתנור פרווה?

האם המאכל נשאר פרווה? או שיש בזה ה”חומרא בלי טעם” של מכסה, והאם עד כדי כך שזה ישנה את מצב התנור?

האם זה תלוי בסוג המכסה? האם זה משנה אם מכסים המחבת רק אחרי שטוגן הבצל קצת וכבר אינו חריף?

 

מענה:

כדאי להימנע.

לפי כמה דעות, כיסוי שאינו בן יומו – דינו כבן יומו. ויש דעות שונות המחלקות לפי סוג הכיסוי.

גם יש דעות שבצל – בהנחה שמדובר שנחתך בסכין פרווה – נשאר בחריפותו גם אחרי שטוגן. ולכן הבצל בולע מהכיסוי, גם אם דינו כאינו בן יומו.

 

מקורות:

כיסוי – הרמ”א (יו״ד סי’ צ”ג) הביא המנהג להחמיר בכיסוי שאינו ב”י לדונו כבן יומו. וכבר הביאו הש”ך וט”ז דברי המהרש”ל, שזהו דוקא באותם כיסויים שהם קצרים מלמעלה. ונראה שכן הסכימו רוב הפוסקים. ואדה”ז (סי’ תנ”א סע’ מ”א) סתם ולא פירש. אבל אין לדייק שמדובר אפי’ בכיסוי רחב, שהרי מסיים “וע”ש” (ובפרט שכתב “קצת מקומות”), ופשוט הוא (וראה ס’ פסקי אדה”ז). ולהעיר גם ממענה כ”ק אד”ש הנדפס בקובץ ישמח ישראל חו’ כ”ה עמ’ ח’.

בצל שטוגן – בצלים לאחרי בשולם פקע חריפותם. אבל רק אם נתבשלו היטב. אבל יש חולקים בעיקר ד״ז להקל בנתבשל – ראה ערך השולחן צו, ו שהביא כמה הוכחות. וראה כה״ח צו, יב שיש לילך אחר הראות בכל מין לפי ענינו. ואם נתבשל באופן שרובו מים או בשמן באופן שרובו שמן – מפורש בכ״מ בנוגע לזיתים שנכבשו שריבוי המים מבטל החריפות. וכ״פ שו״ע אדה״ז תמז, ס בסופו.

[י״א, שגם בצונן בטל החריפות ע״י שפיכת שמן עליהם. ויש חולקים. וצ״ע מאי שנא מזיתים שנכבשו – ראה דבר חריף ב, טז ובהערות].

 

שאלת המשך:

אני מבין שעדיף להימנע וכו’ רק רצוני להבין את הדין בשלימותו:

כי אחרי העיון בציונים ומ”מ היה נ”ל לכאו’ מסקנא הפוכה: מה דינם של הכיסויים של רוב הסירים בימינו? האם אינם נחשבים ‘רחבים’? (אולי למעט כאלו כיסויים שיש להם חור ליציאת אדים…), ראיתי בספרים שדנים על סירי לחץ וכדומה, אך מכסה רגיל, האם לא ברור מהש”ך והט”ז שאין בהם כל חשש? ובכלל האם לא מובן מדבריהם (ולכאורה גם מלשון אדה”ז ”’בקצת מקומות”!) שלא חוששים בכלל לדין זה? וגם לרמ”א הקיל בכמה מקרים (ובמקרה שלי: שריח הבצל מטוגן מציק לאשה המבשלת) [כנ”ל שבקל אפשר להחמיר ובקל ניתן לקנות עוד מכסה, אני שואל להבנת הענין].

גם: בנדו”ד שמטגנים בצל יחד עם רוב עגבניות , האם לא מבטל החריפות?

 

מענה:

כתבנו רק שכדאי להימנע. ולא מעיקר הדין.

אכן בכיסויים שבימינו לרוב הפוסקים אין טעם להחמיר באב״י. אבל כמה טעמים נאמרו בהמנהג. והטעם שזיעה חמורה יותר מגוף האיסור, או שהזיעה היא עיקר טעם של האיסור, או שבד״כ י״ב חומץ וחריפות. ולכן שייך גם בכיסוי רחב. והערנו ג״כ, שיתכן לומר בדעת אדה״ז, מדסתם ולא פי׳, שהחמיר גם בכיסוי רחב. אבל כנ״ל אין הכרח גמור. ולהעיר שגם במשנ״ב תנא, פב משמע להחמיר בכל כיסוי קדירה.

לשאלתו, האם העגבניות מבטלות החריפות שבבצל – אם החריפות מורגשת היטב, להרבה דעות, נקרא חריף גם כשרובו אינו חריף. וכן אם טיגן הבצלים לפני שהכניס העגבניות, כרגיל בכגון דא.

 

 

#2363