האם מותר לשתות בעמידה?
שאלה:
למעשה האם בעייתי לאדם מן השורה לשתות מים או שתי’ אחרת בעמידה?
האם להשען על הקיר (באופן שבלי הקיר הי’ נופל) נחשב לאי עמידה או שצריך ישיבה דוקא?
מענה:
ראוי לכל אדם לעשות עצמו כתלמיד חכם ולא לאכול או לשתות בעמידה, אא״כ בטעימה בעלמא.
ואפשר להקל בסמיכה באופן שאם ינטל אותו דבר יפול.
מקורות:
גיטין ע, א. ושם קאי בכל אדם. ד״א זוטא ד, א – רק לת״ח. וראה רמב״ם דעות ד, ג (ושם רק לגבי אכילה והשמיט שתי׳). פע״ח שער השבת יד (צח, ב – לענין קידוש). של״ה שעה״א ערך קדושה, קדושת האכילה, פה, ב. מג״א רצו, ד. א״ר שם יד. א״ר קע, כג. באה״ט שם טז. אדה״ז רצו, טו (שיש לישב לשתות כוס ההבדלה, ״שאין לתלמידי חכמים לאכול או לשתות מעומד״. וצע״ק של״כ סיומא דמילתא, בטעמא דמילתא שכצ״ל אף שהוא רק לת״ח). וראה לבושי שרד ופמ״ג ומחה״ש ס”ק ד (״וראוי לכ״א לעשות א״ע כת״ח בדבר״). בא״ח ש״א בהר יא. ובספרו שו״ת רב פעלים ח”ב שאלה מה. ושם שאין העולם נזהרים בזה לא ביין ולא במים, אבל האריז״ל היה מדקדק בזה, ״ובודאי גם במים היה נזהר וכן בכל מיני שתיה, ועל כן אני אומר מאחר דליכא טרחא בהכי ודאי טוב ליזהר״. (וצ״ע במש״כ שלא נז׳ ברמב״ם הל׳ דעות לא האכילה ולא השתי’. ואולי כוונתו שלא נז׳ הנזק מזה. ודוחק).
טעימה בעלמא – ברית אבות ז, ל. כורת הברית. אבל ראה דרכי חו״ש רעח לענין אכילת עראי.
וראה קובץ אור ישראל כט ע׳ קכג לענין שתיית מים לצמאו. וראה משנה הלכה רצו ד״ה גם.
ויש שכתבו להקל ביי״ש – ראה קצוה״ש לט בבדה״ש ח ע״פ רש״י ישן. ויש שהקפידו שיהא בעמידה – ראה הנסמן בישראל במעמדם א ע׳ שמז.
ומצינו בכ״מ שאכלו מעומד – ברכות נא, ב. ביצה לה, א. תענית י, ב. ב״מ צא, ב. ואולי מיירי בטעימה בעלמא או שהקלו מטעם אחר, או דגופא דעובדא כך הוה ולא נחתו לד״ז. וראה גם ברב פעלים שם בטעם המקילים, שאפשר שנשתנו הטבעים. וצ״ע דד״ז מהני רק לגבי הסכנה, ולא לענין מדת ד״א.
ולהעיר מהשקו״ט באכילת הכהנים בעזרה – ראה תוס׳ יומא כה, א. פסקי תוס׳ סוטה י. מנ״ח רנד, ו.
סמיכה – אף למ״ד שסמיכה אינה כישיבה ולא כעמידה, בנדו״ד העיקר משום סכנתא או דרך ארץ וכל שאינו מעומד לית לן בה. ומודגש בל׳ הגמ׳ וברייתא וכו׳, שהחסרון ב״אכל מעומד״, ולא שצריך דין ישיבה דוקא. ובכ״מ מצינו דנחתו לדיוקא שבל׳ ״לא מעומד״ היינו שבסמיכה ש״ד. וראה בשם הגרח״ק מצות איש זקן ממרא שטיינמן ע׳ ד.
#17670
