Can one change the location of the oven while renovating their house?

 

Question:

1. I believe that it is mentioned in seforim that one should not move an oven in their home. Is this something that we follow? If someone wants to renovate their home and change the location of their oven, do they need to scrap their plans?

2. Would the same be true of a fireplace? Does it make a difference if it was never used or used very few times, or used often?

 

Answer:

1. The common custom is not to be particular about ovens nowadays which aren’t fixed into the ground.

2. A fireplace which is not used for baking and cooking isn’t an issue.

 

Sources:

א.

בצוואת ריה״ח מט (נח) לא יתוץ אדם תנור וכיריים שאופים בו להשתמש באותו מקום.

והנה, בס׳ אות היא לעולם מערכת צדיק אות עא, שכ״ה גם בתנור ע״ג יתידות. אבל ראה בטהרת המים מערכת צ, ערך צוואה, כא שדחה דבריו, שצוואת ריה״ח היא רק במחובר לקרקע. איברא, שגם הוא כתב רק באופן שמיטלטל בכ״י ויום, ומכבדים שם. ולמעשה המנהג להקל בכל גווני. וראה גם בשלחן חי לה, יב. וראה גם שו״ת בית ישראל לנדא ב, יח. שפע חיים תורה ומעדים כא  שופטים תשס״ד – ע׳ קצב.

ולכאו׳ מקום לומר ולחלק, בדבר המיטלטל גופא, שאינו מחובר לקרקע, אם נקבע בתוך ארון וכדומה, בדרך בנין, או שנשאר  מיטלטל.

וקצת ראי׳, שהרי את״ל דצוואת ריה״ח קאי גם בתנור בית החורף (ראה מילי דחסידותא שם. השקו״ט בשו״ת תורת שלום או״ח ט. יו״ד ו. ז. ט. שלחן חי לה, ד. וראה שו״ת שבה״ל ט, קסו), הרי מעשים בכ״י שקונים תנור הסקה המיטלטל ממקום למקום.

ועפמש״כ בכ״מ שכל שיש שינוי מלשון הצוואה אין לחוש, הרי כאן כתב רק בקשר לנתיצה, דשיייך רק בתנור מחובר, ראה שבת קכה, א ובפירש״י ד״ה ואם לאו וד״ה ההוא לאידך, דלשון נתיצה שייך רק בתנור מחובר. וראה  רמב״ן וראב״ע שמיני יא, לה. וראה מלבי״ם שם.  (אבל ברש״י שם שכלי המיטלטל הוא. וראה גם פירש״י ביצה לד, א ד״ה חדשים. ויש ליישב, ראה רש״י חולין קכג א ד״ה תנור, שמיטלטל ואח״כ מדביקו לארץ ע״י טיט). שו״ר שכבר העיר מזה בשמירת הגוף והנפש רכ, הע׳ ה. ושו״מ בצוואת ריה״ח המפואר מט הע׳ יז שהעיר שיש בזה חילוקי גי׳ בכת״י הצוואה. וראה גם שו״ת אמרי דוד כ, דמוכח בהדיא דס״ל דצוואת ריה״ח קאי רק במחובר.

כן מקום לחלק להתיר בתנור חשמלי, משא״כ בתנור גז.

ועוד יש שכתבו להתיר כשאינו משתמש שם באותו מקום, וכפשטות משמעות לשון הצוואה – ראה בשו״ת תורת שלום שם.

כן מצינו בפוסקים שהתירו בכמה וכמה אופנים שונים – ראה מילי דחסידותא במקומו. שו״ת מהרש״ם  ב, צ. שו״ת בית שערים יו״ד קצג, ושם גם תשובת בעל אבני צדק אליו. עצי חיים יו״ד יג. עצי העולה דף סט. לחם שלמה יו״ד קלו. דרכ״ת יו״ד קטז, מה ואילך. כה״ח שם קכ. שלחן חי לה. הנסמן במקור חסד לצוואת ריה״ח במקומו. שמן המאור יו״ד קלד. בית ישראל לאנדא ב, טז. שם ישראל פלדמן או״ח כא. יד חנוך לח. אור ישע ענינים סמ״ז. מבשר טוב א, נו. קנין תורה ז, סה. טובו אהליך בעלזא ע׳ עח ואילך. דברי שלום קרויז  ה, קלה. כת״י הרש״ש וערטהיים בקובץ עץ חיים באבוב יט ע׳ מה. הנסמן בצוואת ריה״ח המפואר מט.

ואף שכתב בשו״ת תורת שלום שם שלא שמענו קולות ועצות, עדיין יש לחלק בין הנדונים, שלא בכל גווני קאמר. ואכ״מ. וראה גם אג״ק כ״ק אד״ש ז, א׳תתקכג.

ב.

ראה מילי דחסידותא לצוואת ריה״ח מט. שו״ת תורת שלום או״ח ט. יו״ד לו. לז. לט. משמרת שלום שמחות ערך סכנה טז. שלחן חי לה, ד. וראה שו״ת שבה״ל ט, קסו.

 

 

#6661