Prayer for Health

 

Question:

I just saw a card that has on it a short Tefillah that it says is from Orach Chaim 230:4, saying: יהי רצון … שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה.

I know that in our Nusach are pretty selective about which Tefillos we actually say, so I’m wondering is it appropriate to say this Tefillah according to our Minhag?

 

Answer:

Yes. The Nusach to be recited is: יהי רצון שיהיה לי לרפואה

It is found in Seder Brachos U’tefillos published by the Rebbe.

 

Sources:

שו״ע או״ח רל, ד. מג״א סק״ו. וראה שמירת שבת כהלכתה מ, פא.

והנה, בשו״ע הוא בנוסח אחר קצת. ובב״י וט״ז שצ״ל בשם ומלכות. אבל במשנ״ב ז הביא מפמ״ג בא״א ו, שאין המנהג כן גם בהקזה. ובפשטות הכוונה רק על החתימה. וברמב״ם ברכות י, כא יש שנו״ס. וכבת״י תימן משמע שא״א בשו״מ. ועיי״ש בכס״מ. וראה מחה״ש, שבשאר עניני רפואה, ואפי׳ בהקזה, אינו אומר בשו״מ. וראה גם א״א מבוטשאטש בטעמא דמילתא.

ובנוסח שבפנים – כ״ה בסדר ברכות ותפלות שנדפס בהוצאת המל״ח (תש״ג, תשי״ז) והוגה ע״י כ״ק אד״ש. וראה המענה עד״ז בתשורה רייכמן י״א תמוז תשנ״ז ע׳ 161 שהוא ע״פ הוראת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ. ועד״ז, אבל בהשמטת תיבת לי, בסה״ש תרצ״א ע׳ 229 בשם אדמו״ר הצ״צ. (אבל ראה אג״ק אדמו״ר האמצעי ע׳ רפח. וראה העו״ב יתרו תשנ״ז). [ושם לנקות ידיו כמו לפני ברכה]. וראה גם עד״ז ברשימות חוברת קפא. ולהעיר מאשכבתא דרבי ע׳ 92 בהערה.

ומצינו בכ״מ, שרגיל לשון זה, ובפרט אצל רבותינו נשיאנו. ונמצא גם באג״ק כא ע׳ רצו. וראה אג״ק מוהרש״ב א ע׳ נו.

ובנוגע לגוף הנוסח, ראה שנו״ס בגמ׳ ברכות ס, סע״א, בדק״ס ועוד. וראה בשנו״ס שברמב״ם.

ובפרטיות, בנוסח דידן:

אין אומרים ברוך רופא חולים, וכדמוכח בכ״מ דקאי רק בהקזה. וראה חיי״א סה, א. קיצור שו״ע סא, ד. משנ״ב שם בשעה״צ סק״ח.

ובהשמטת מלת עסק – כ״ה הנוסח בערוה״ש שם ה, לגבי שאר עניני רפואה (אבל בהזכרת ש״ש). ובאמת שיל״ע בכללות ד״ז מהו הכוונה והפי׳ ״עסק זה״. ויתכן שאכן צריך לפרט בכ״ד גוף העסק, לומר ״הקזה זו״ וכיו״ב, ובגמרא ופוסקים קיצרו ולא נחתו לזה. וכ״ה באמתחת בנימין שערי רפואה ד. או״י שר״ל שכללות ההתעסקות ברפואה היא רק באופן של ״עסק״, כיון שיודע שהרפואה היא רק מהקב״ה רופא חנם. ויותר נראה, שרק בהקזה שייך לומר ל׳ עסק. ושוב מצאתי כן בפרשת מרדכי אלטשולר ברכות ס, א, עיי״ש טעמו. ולהעיר גם מל׳ הגמ׳ הנכנס להקיז, דלכאו׳ הול״ל המקיז. וגם אמרו שם, כי קאי, וי״ג כי נפק. וכבר עמד בזה בצביון העמודים על הסמ״ק. ונל״פ בפשי׳ דל״ש כל האי מילתא, כ״א כשהולך לרופא בו״ד להקיז, וממילא מברך בכניסתו ויציאתו. אבל בעושה מידי דרפואה לעצמו – כאכילת סממני רפואה – אין כאן עסק (ולהעיר מפירש״י ד״ה ביומא שבת קכט, א), כ״א תפלה כללית שיהא לרפואה. ולפ״ז בניתוח שייך שפיר לומר כבהקזה. ולהעיר שבגמ׳ קס״ד שיאמר שאין דרכן של בנ״א לרפאות ודחי לה רק מצד שניתנה רשות לרופא. וא״כ מובן שהכוונה לשלול ההסתמכות על הרופא. אבל במיני רפואה בכלל, עיקר הכוונה שלא יסמוך רק על הרפואה ויבקש רחמים שיועיל לו. וראה ט״ז יו״ד שלו, א. וראיתי באיזהו מקומן לבאר שבהקזה שייך רפואה או חלישות. וגם יתכן קלקול בבשר. וראה אבודרהם. ועפ״ז א״ש כפל הלשון (לכמה גירסאות) שיהא לרפואה ותרפאני. כן להעיר מאבודרהם בטעם שאומר רופא חנם שהוא בניגוד לרופא בו״ד. אלא שאין מזה שום הכרח דקאי רק בנכנס לרופא. אמנם, את״ל כן, יתתיישב גם נוסח הנ״ל להשמיט כל הסיום.

ובנוגע להזכרת ש״ש – ראה ליקוטי מהרי״ח ברכת הרפואה מס׳ זכרון יהודה במנהג מהר״ם א״ש. אבל יתכן שלא דייק בנוסח. (ובכלל, הנוסח באו״א קצת). ולהעיר ממנהגנו בנוסח יה״ר על התפוח. ואוי״ל לפמש״כ בא״א מבוטשאטש שם בטעם שאין לומר בשו״מ. ועפ״ז גם באמירת יה״ר חוששים להשי׳ שלא לומר שם השם כשאין חובה ברורה. וראה שו״ע אדה״ז קפח, יב. רטו, ג. והארכנו בכללות ד״ז בבירור הלכה שי״ל בלוח יום יומי לחנוכה תשע״ח

וכנוסח דידן – כן מצאתי נזכר בדא״ג במקור חיים סאגאלוביץ וילנא, תרנ״ה בדרוש כא. וכ״מ קצת גם בעובר אורח בארחות חיים כאן.

 

#1642