שאלה בעניני נישואין
שאלה:
אני עומד בקשר רציף עם יהודי שמתקרב מאד ליהדות. וכעת הוא עומד בפני בעיה הלכתית וצריך פתרון:
מדובר ביהודי ישראלי שנמצא כיום בקשר עם בחורה ישראלית (יהודיה כמובן) שמתקרבת יחד איתו בצעדים גדולים. הם גרים כאן בארה”ב כיוון שעובדים פה. התיכנון שלהם הוא להתחתן (מצידו ומצדה) אך ורק בשנה הבאה, מכיוון שהגבר נמצא פה כבר כמה שנים ללא אשרות שהייה מה שאומר שברגע שהוא ייצא מפה הוא יקבל חותמת שחורה ולא יוכל לחזור לפה, לכן הם רוצים להישאר כאן עוד שנה בעסקים ואז לחזור לארץ להתחתן.
אבל בכל זמן שהוא נשארים יחד הם חיים באיסור וזה דבר שהם ממש לא רוצים לעשות אך הם לא מצליחים להיות ביחד ולא לעבור על איסורים חמורים…
הם רוצים לעשות כאן חתונה מצומצמת רק עם עשר אנשים כדת וכדין כדי שמצד ההלכה הם יוכלו לחיות יחד, ולאחמ”כ שהם יגיעו לארץ יעשו חתונה רגילה.
הסיבה שהם רוצים לעשות כאן חתונה מצומצמת ולא חתונה רגילה זה כמובן כדי לחיות יחד ע”פ תורה, וכיוון שהם יודעים שההורים של שניהם לא יכולים להגיע לכאן ואם הן יעשו חתונה בלעדם זה ודאי יפגע בהם הם רוצים לעשות כאן משהו מצומצם מבלי ליידע את הוריהם כדי שיוכלו לחיות ע”פ תורה ביחד וכשיגיעו לארץ לעשות חתונה שוב.
הבעיה שזה אומר שבארץ הם יצטרכו לעשות חופה עם ברכות וכתובה ועדים שזה כביכול משחק אחרי שהם עשו את זה פה.
השאלה: האם מותר לעשות להם חתונה כאן ובארץ הם יעשו שוב את הכל עם ברכות וכתובה וכו’?
ואם לא, האם יש פתרון הלכתי למצב.
תשובה:
בלי ספק שיש לעשות הנישואים כהלכה עם חופה וקידושין בזמן הקרוב הכי אפשרי. וכשיחזרו לארץ, יטכסו עצה איך לעשות. בפשטות, עדיף לומר להורים שיעשו קידושין כאן ללא מסיבה. אבל עדיין מוכנים לעשות טקס חופה וסעודת נישואין אחר כך ללא ברכות.
אם לא יוכלו להסביר להמשפחה שכבר ערכו חופה וקידושין, ישנם עצות אחרות: אחת מהן לעשות כעין חופה כרגיל עם שושבינין וקריאת הכתובה [המקורית] וכו’ בלי ברכת האירוסין, אבל יכולים לברך בורא פרי הגפן על כוס יין.
כדי לומר השבע ברכות תחת “החופה”, יש לסדר זוג שהם באמצע שבעה ימי המשתה שיטלו ידיהם לסעודה עם עשרה אנשים ויברכו ברכת המזון, ואמירת השבע ברכות תהי’ בשבילם.
שאר ימי ה”שבע ברכות” לא יעשו או יעשו באופן הנ”ל.
ועדיין נראה לי שהפתרון הראשון עדיף מכמה טעמים.
מראה מקומות:
להעיר מזה שהתירו פדיון הבן עם ברכות משום כבוד הבריות – שו”ת לחם שלמה יו”ד ב, סימן נג. באר משה ח, רלז. ועוד. אבל אינו דומה מכמה טעמים.
קריאת הכתובה – אין בעי’.
ברכת האירוסין – ה”ז ברכה לבטלה.
שבע ברכות – ה”ה ברכות לבטלה. שהרי אין אומרים אותו אלא ז’ ימי המשתה. – שו”ע אה”ע סב, ה.
ולהעיר משו״ת הריב״ש פב ד״ה אמת שראיתי.
#9915
