What are the rules of taking or not taking a shower in the nine days?

 

Generally, one may wash head, face, hands and feet in non hot water. Luke warm water, to remove the chill, is ok too.

Likewise, one may wash other parts of the body if not washing most of the body.

One may wash to remove dirt or sweat. Often, the above mentioned washing is sufficient, to remove the sweat. If need be, as the sweat isn’t removed, one may wash his entire body, if it is all full of sweat, but they should do each part at a time. If lukewarm water doesn’t do the job, then one may use hot water or soap. והכל לפי הענין.

Washing the full body when allowed should not be done in a public place, like a mikvah.

 

Sources:

שו״ע ורמ״א או״ח תקנא, טז. מהרי״ל טו. מג״א מא. דברי נחמי׳ או״ח לח. משנ״ב צד. ערוה״ש לז. דה״ח קל, ז. שערים מצויינים בהלכה קכב, יב. אג״מ אה״ע ד, פד-ד. שבה״ל ז, עז-ב. של ח, קכז

ועיי״ש בשמ״ב צירוף נוסף לענין מקלחת, שאינו בכלל רחיצה – וראה גם בשו״ת בית שלמה או״ח קה שהמנהג להקל לאבל בתוך ל׳ בדרך שפיכה. אבל ראה אורי וישעי טויבש סי׳ קלט ובפרט שהוא רק ממנהגא

סניף להקל כשאא״פ בצונן – ממש״כ בשו״ת מגידות נ לאבל שרק פיו״ר ביחד אסור בחמין. אבל אבר אבר מותר.

וכ״מ מהאיסור דרחיצת ידיו בחמין בשבת ת״ב. וכ״מ קצת בל׳ השו״ע יו״ד שפא, א, משא״כ בל׳ הרמב״ם אבל ה, ד.

בצינעא – פשוט. וראה מג״א לט. אלף המגן תריג, ו. קצה המטה שם ב.

ובשבה״ל שם: והדבר מסור ללב יראי השם מתי להקל בזה.

ולענין איסטניס, לא כל מי שאמר איסטניס אני מתירין לו אא״כ ידוע שהוא איסטניס ומתנהג בנקיות ואם לא ירחץ יצטער הרבה ויבוא לידי מיחוש – שו״ע יו״ד שפ, ג. ובכה״ג מותר גם בת״ב ויו״כ – א״ר תריג, א. מט״א שם ס. משנ״ב ב.

מיעוט גופו כפיו״ר דמי – כך כתבנו מסברא, וכן ראיתי אצל המלקטים, ולהעיר מל׳ המשנ״ב סקצ״ד.

שוב נמלכתי שיתכן שבנדו״ד לא מהני מיעוט גופו – ראה בה״ל סי׳ שכו – דהתם תליא בגדר איסור רחיצה, אבל כאן שהתירו רק בצונן, והיינו דלא תליא בגדר רחיצה, י״ל שהתירו רק פניו ידיו ורגליו ממש שרגילות בלכלוך, וכ״ה בהליכות שלמה פי״ד הע׳ 79. ורגיל לרוחצם לכבוד קונו בכל יום. אבל ראה רמב״ם אבל  שם דמשמע שמקצת גופו ה״ה כפיו״ר. והסברא בזה שכיון שאינו רוחץ כל הגוף אינה רחיצה של תענוג – וכ״כ דרכי החיים יא, א. ובפרט בנדו״ד שהאיסור לרחוץ בתשעת הימים הוא רק ממנהגא. וכל כי האי לא קבילו עלייהו. ואף את״ל להחמיר באבל שהוא מדינא, כולל גם להחמיר שלא לרחוץ אפי׳ רגליו בימינו שהולכים במנעלים, ואינן מלוכלכות כ״כ,  וכן בת״ב נדחה לבעל ברית (וראה ציוני הלכה אבלות ע׳ שעט) – אין לנו להחמיר במנהג דתשעת הימים או דשבוע שחל. וראה עוד מזה בלוח לתשעת הימים.

פי׳ ידיו – בא״א מבוטשאטש תקנא, טז ד״ה ובשם – דאולי ב׳ ידים היינו כולם עד מקום חיבורם לגוף.

אבל במק״א – דהיינו רק עד המרפק והרגל רק עד הברכים. (ראה ציוני הלכה שם ע׳ שס. ועוד). ובהכרח שאינו כולם, דא״כ ה״ז רוב גופו. וראה עוד מזה בלוח שם.

 

 

#4995
#769