Mezuzah for Jewish Children in home of non-Jewish Father

 

Question:

One of my mekuravim sends her boys to their non-Jewish father on weekends. She is asking if she should put up mezuzahs on the doorposts of the father’s home. And even if there is no requirement, may she do it anyway?

 

Answer:

The Halacha is that only an actual owner (and resident) is required to affix a Mezuza on the door. An owner is defined as someone that has some sort of “long term” hold on the home, be it through purchase, rent, or even borrowing.

One who is a guest in another’s home has less “ownership” than the above, and is therefore exempt from affixing a Mezuza. One may also not affix a Mezuza on a door belonging to a non-jew, therefore they should not affix a Mezuza.

However, the children should bring with them a double wrapped Mezuza and keep in near their bed, along with a Siddur, Chumash, Tanya (Chitas) and Tzedaka box.

 

Sources:

הנה בדין הדר בפונדק בחו”ל נחלקו הפוסקים: י”א שפטור (מסכת מזוזה ב, יב. ירושלמי מגילה פ”ד, הי”ב לפי’ הפני משה. מזוזות ביתך רפו, עה. שו”ת מנח”י ח”ו סי’ קיג) וי”א שחייב לאחר ל’ יום (ערוה”ש רפו, מח. חובת הדר ג, ה. וראה בירור הלכה ע’ רמג ואילך באריכות). ולכו”ע פטור תוך ל’ יום.

והנה, בשבת קלא, ב, שבעה״ב שהפקיר פטור ממזוזה. וראה רמב״ן וריטב״א שם. אבל לגבי הדר שם בבית מופקר – בחדושי הרשב”א והמאירי לשבת שם משמע להדיא לחייב בבית מופקר. וכ״מ בריטב״א ב״מ קא, ב. מהר״ם ב״ב ג, קח. וראה גם בשו”ת מנח״י שם. משנ״ה ח״ד סי׳ קלה.

ובנדו”ד (אורח) קיל טפי כמ”ש בשו”ת מנח”י ח”ב סי’ פג. ומפורש הוא בתוס’ רי”ד שבת קלא ע”ב, שהחונה בבית חבירו פטור ממזוזה. והו”ד באבנ”ז יו״ד ח”א סי’ שפ, ושם מפרש שאי״ז קביעות כיון שאינו שלו, וביבי”א ח”ב יו”ד סי’ כא ס”ה. וראה מהרש״ג ב, קכב. שבה״ל ב, קנו. והיא שאלה כללית אם צריך איזשהו גדר בעלות. והרי לכמה פוסקים שואל חייב. והכי הלכתא – רמ״א יו״ד רפו, כב, שאחרי ל״י חייב.

וראיתי בשו”ת שבט הקהתי ח”ג יו”ד סי’ רסח שכתב שיש לקבוע מזוזה (בלי ברכה) בחדר ילדים שאביהם גוי, כיון שדינם כשואל קצת, ע”כ. וצ”ע לענ”ד כיון שאין להם רשות בחדר, ויכול להוציאם כשרוצה, ראה בהנסמן אצלנו בהלכה יומית אות תסד. ובכל אופן אינו דומה, שמדובר שם שהוא ביתם בקביעות. ובנדו״ד הוא פחות מל׳ יום.

והנה כמה אחרונים דנו האם מותר לקבוע מזוזה במקום שפטור לכו”ע (משא”כ בספיקות ומחלוקות שמחמירים לקבוע בלי ברכה, ולכמה דעות אפי’ בס”ס) ונוטים להיתר. אבל כ”ז משום זכר ושמירה (כדלהלן). וע”פ המבואר בלקו”ש חי”ט ע’ 125 ואילך – שעיקר השמירה הוא מקיום המצוה עצמה, אלא שגם ב”מעין” ו”זכר” למצוה יש קצת שמירה – משמע שאין תועלת מקביעתה על הדלת. ובפרט בבית נכרי, ראה רמ”א יו”ד רצא, ב. (ובעיקר, משום חשש בזיון, יבזה. ועוד מפני הסכנה ומפני החשד. אבל להעיר מרדב״ז מלכים י, י שחוכך להחמיר שבמצוות שי״ב קדושה כגון מזוזה לא יניחו לנכרים לעשותן. ובשו״ת אג״מ יו״ד ח״ב ז, שע״פ דין אין להניח בידם סת״ם. וראה הנסמן בקובץ הערות וביאורים ג׳ תמוז תשע״ג). וראה לקו”ש שם הע’ 50 בחילוק בין מקום שפטור ממזוזה לבין מקום שאסור לקבוע שם מזוזה.

וכתבתי שיניחו מזוזה (בכלי תוך כלי) ע”פ מה שהורה כ”ק אד”ש באג”ק ח”ד ע’ קנט, ושם כתב להדיא “לאו דוקא על מזוזת הפתח”. ובעוד כ”מ הורה לשאת מזוזה – ראה לדוגמא אג”ק ח”ו ע רנד. ח”י ע’ רלט. לקו”ש חל”ו ע’ 299. ועוד. ובחלקם ניכר שהמדובר באדם ששהה ל”ע בבית רפואה.

ומקורו ממשנה כלים פי”ז מט”ז ופי’ התויו”ט שם (שנהגו לשאת מקל ומזוזה בתוכו לשמירה), מנחות לב, ב (בית מונבז המלך היו תולים מקל עם מזוזה בפונדקותיהן), וירושלמי פאה פ״א ה”א (שרבי שלח מזוזה לארטבון בשביל שמירה). ובפסקי הרא״ש מזוזה י, שמהר״ם ישן בביהמ״ד שי״ב מזוזה ושם שניצל עי״ז מרו״ר. והאריכו מזה בכ״מ. וראה בארוכה הנסמן בבקובץ העו״ב הנ״ל. ועל שולחן הכתיבה והלימוד של כ”ק אדמו”ר מהוריי”ץ היתה מונחת מזוזה (אג”ק ח”ד ע’ קנט, מובא בלקו”ש חי״ט שם הע’ 37). וע”פ השמועה היתה מזוזה ברכבה של הרבנית הצדקנית, ושכן הורה כ”ק אד”ש לכמה אנשים.

ולהעיר ממנהג כ”ק אדמו”ר מהורש”ב לקבוע מזוזה במלון אבל לכאורה אינה הוראה לרבים – ראה רשימת היומן ע’ 210.

ובד״ה תקעו תשמ״ה מבאר הטעם להנהגת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ כנ״ל, והענין בעבודת ה׳. ושם, בנוגע לההוראה מזה, שאף אם במעשה בפועל ה״ז אצלו בגדר מיחזי כיוהרא, הרי שבעבודת ה׳ ברוחניות שוה לכל נפש ול״ש בזה בליטות, יעו״ש.

וראה בהנסמן כאן בנוגע לבחורי ישיבה בפנימיה ועד”ז ילדים בבית הורים:

Halacha #464: Mezuzah in Offices and Schools

 

 

#6885