What is the criteria for determining whether to say Tefilas Haderech?

 

Question:

What is the criteria for determining whether to say tefilas haderech? We are taking a 3-hour drive to Connecticut, some of it is mountains. But like every minute (maybe a drop less or a drop more) I see a house or a few houses.

Answer:

Tefilas haderech should be recited if a person travels at least a parsah (approximately 2.4 miles) past iburah shel ir (the outskirts of the city). Iburah shel ir is equivalent to approximately 108 ft. after the last house of the city.

It is difficult to define the precise definition of a city and a village, but it is certain that individual homes are not even a village, but a city with many residents and permanent businesses throughout the year, and schools are considered a city. But for tefilas haderech, maybe even less than that could be considered a city.

Once a person leaves that vicinity, even if there are houses along the way, one should say tefilas haderech.

 

טעמים ומקורות:

דיני תפה״ד בשו״ע או״ח סק״י ובנו״כ, עיי״ש כל הפרטים.

בשיעור פרסה דוקא – שם ס״ז. שו״ע אדה״ז שם ס״ח. ובאופן מדידת הפרסה – ראה בא״א מבוטשאטש שם ס״ז. שבילי דוד סק״ג. שו״ת בצה״ח ח״ה סס״ח סק״ד ואילך.

וי״מ שפרסה הוא דין בשיעור דרך ולא משום סכנה – ראה אבודרהם ש״ח ד״ה וכתב. אבל ראה שם ד״ה היוצא. וי״א שגם תוך פרסה יש סכנה אלא שעל סכנה זו לא חייבו שאי״ב שיעור דרך. ונפק״מ בנוסע יותר מפרסה אלא שבחלקו יש בתים, כדלקמן.

ומודדים פרסה אחרי עיבורה של עיר – ראה מג״א קי, יד. אדה״ז ו. (וראה מחה״ש בנוגע ב׳ בתים שביניהם קמ״א אמה. ויש חולקים). וראה קצוה״ש סס״ז בבדה״ש סק״ד. וכ״ה גם בא״א הנ״ל (אבל ראה מש״כ בא״א שם עהט״ז סק״ז. וצ״ע).

[וחידוש גדול מצינו בס׳ המנהגים חב״ד ע׳ 23 בהנהגת כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע לומר רק אחרי ארבע וויארסט דוקא. ועד״ז הוא בלקו״ד ח״ד ע׳ 1375. וראה מש״כ לבאר בזה, בסידור רבינו הזקן עם העו״צ במילואים סט״ו].

והנה, במשנ״ב סימן קי בבאה”ל ד”ה ואין סעיף ז, נסתפק אם יש בצידי הדרך מקום ישוב, ונשאר בצ”ע, ובקצוה”ש סימן סז סק״ג הכריע להקל שאינו מברך. וראה שבילי דוד שם. תהל״ד שם. ולכאורה כן מסתבר כי אינו מקום סכנה.

ולמעשה, הרבה פעמים בכדי להגיע לעיר צריך לנסוע בעיקום יותר מב׳ פרסאות, אף שהוא בפחות מפרסה סמוך לעיר.

אמנם, בלא״ה, הבה״ל גופא כתבו רק כמסתפק. וסתימת כל הראשונים וגדולי הפוסקים שלא כתבו שצ״ל ב׳ פרסאות בנסיעתו מעיר לעיר – וי״ל ג׳ פרסאות – מורה שבנסיעה פרסה סגי. וכן הוכיחו במישור בכ״מ – ראה שו״ת בצה״ח ה, סח. ברכת שמים או״ח מז. מגדל צופים ב יג. מאזני צדק ג, י.

ועוד שכ״ז רק בעיר ולא בכפרים – כ״מ בתר״י ברכות. וכן בתים בודדים – י״ל שאינו בכלל לענין זה.

וכן המנהג בפועל לברך בנסיעה מעיר לעיר הגם שיש מגורים, או גנות ופרדסים  בצידי הדרך – עיין שבט הלוי ח”י ס’ כא.

ויש לצרף השיטות שאומרו בפחות מפרסה, אם ירצה – ראה אדה״ז קי, ח. וכן השיטות שאי״ב גדר ברכה לבטלה – ראה פנ״י ברכות כט, א. ט״ז קלא, טו. וראה פמ״ג רל בא״א ב. ולהעיר משו״ע אדה״ז קפח, יב. וכן שבספק דינו כספק אם התפלל – ראה אדה״ז קח, יח. אבל בשו״ע אדה״ז שם לאומרו ללא חתימה. וכן בסידור חשש לאומרו ללא הזכרת שם בשאר הימים.  וראה באר שבע סוסי׳ מה. של״ה חולין – במה שאומרו רק אחרי שהחזיק.

וכתבו האחרונים שבימינו שהנסיעה ברכב שיש סכנת תאונת דרכים וכדומה יכול לברך – עיין שוע”ר סעיף ח שבמקום סכנה אפילו בפחות מפרסה [דהיינו לערך 4 ק”מ] כבר חייב לברך. וראה תהל״ד בהשמטות בנוגע לרכבת. ובנדון דידי׳ נוסף עוד שהנסיעה כאן היא בהרים, שנחשב למקום סכנה [הגם שאין סכנת ליסטים וחיות רעות בזמנינו].

והגם שישנם החוששים לא לברך (עיין קצוה”ש שם ,שו״ת  אור לציון ח”ב פז אות כז) כבר נהגו לברך כנ”ל.

והנה, קשה להגדיר מה ההגדרה של עיר וכפר בימינו. ואפשר אולי ללמוד מס’ קנג בנוגע לבתי כנסיות של כרכים או של כפרים, ששם ההגדרה האם מתקבצים מרחבי העולם ליריד [ונ”מ למכירת הבית כנסת]. ואולי במציאות זמנינו היינו האם ישנם דיורים קבועים ועסקים קבועים משך כל השנה (והגם שאין נ”מ לבתי כנסיות כלל, זיל בתר טעמא שם). והיות ולענין תפה”ד העיקר הוא שזה ישוב אדם באופן שאין לחשוש ללסטים וחיות רעות -אולי אפילו פחות מזה.

וראיתי באיזהו מקומן שנתפרסם שי״ל ספר על עניני תפילת הדרך, בשם ‘קונטרס תפילת הדרך’, מאת הרב אהרן שטויבער שליט”א מעיר ליקוואוד – ושיש שם הרבה חידושים בקונ’ נתיבות הדרך שבסוף הספר, והם דברים מחודשים, בלי מקור קדום בדברי הפוסקים. ואינו תחת ידי.

וציינו ששם כתב:

א] ב’ עיירות שהם סמוכות זל”ז, ויש ביניהם שיעור של קמ”א אמה ושיירים, אע”ג דלגבי ע”ת נחשבים לב’ עירות, לגבי תפה”ד נחשבים לעיר אחת, עד שיהא ביניהם מקום פנוי של קרוב לשיעור מיל, [ודלא כמחה”ש].

ב] שני עיירות רחוקות זמ”ז יותר משיעור מיל, אלא ששניהם נקראות על שם עיר אחד, הם עיר אחת, כגון ברוקלין, מאנהטון, סטאסען אוילאנד, כולם נקראים בשם ‘נוא יארק סיטי’ [והביא כן בשם הגאון בעל אג”מ]

ג] ריבוע העיר אינו נחשב לחלק מהעיר לענין תפילת הדרך, ואינו דומה לע”ת.

ד] בתים שאינם נעשה לדירה רגילה, אלא לצורך מחסר, מחסנים, וכדומה, אף דלענין ע”ת נחשבים לחלק מן העיר, לענין תפה”ד אולי אינם נחשבים חלק מן העיר.

והנה בגופו של ענין, מקום אתנו להעיר:

א. אני כשלעצמי צע״ג בדברי מחה״ש שהרי אין כאן דיני תחומין כ״א גדר דרך או סכנה, או שחוששים שימלך ויחזור (כ״ה בבאר שבע. ובזה א״ש שביושב על המטוס אומרו גם תוך עיבורה. וק״ל. וכ״כ בסדר אליהו.  ומה שעדיף לברך בתוך פרסה הראשונה, עכצ״ל של״ח לזה כ״א לפנ״ז לפני שהחזיק בדרך). ומהיכא תיתי להשוות לתחומין לכ״ד. וכי נימא שגם כשאינו בית דירה אינו בגדר סכנה. ומשו״ה ג״כ אין לרבע, דלא אישתמיט הכי בשום מקום. ונוגע רק להלכות שבת. ואולי בס׳ הנ״ל יצא לדון בזה.

וראה זה פלא שבמשנ״ב לא העתיק דבריו כדרכו. ובכה״ח ובקצוה״ש העתיקוהו. וצ״ע כנ״ל. (אגב, בכה״ח כ׳ בהמשך לזה (סקנ״ב) שכ״כ הר״ז – אדה״ז – חיי״א. ועוד. ואינו שהם הביאו רק דברי המג״א. ואולי כוונתו רק לתחילת הענין. והרבה מהמלקטים נגררו אחריו בטעות). בדע״ת למהרש״ם הקשה ג״כ על מחה״ש, אבל בענין אחר. והיינו שבעיקר הענין מסכים. ובהערת בהמ״ח יישבו דבריו.

כ״ק אמרו ע״פ השמועה בגשר טאפאן-זי.

ב. ומענין לענין, בפרדס יוסף ס״פ וישב בפסוק הם יצאו מן הדרך לא הרחיקו מביא מכת״י מהרח״ו לומר רק אחרי פרסה. (אבל יל״פ שכוונתו באו״א, שצ״ל דרך פרסה ולא שזהו זמן אמירתו. שוב עיינתי בפנים ומשמע כנ״ל שיוסף אמר שעדיין לא אמרו תפה״ד. אלא שאין הכת״י תח״י לראות בדיוק מה כתב). ומיושבת הנהגת אדמו״ר מוהרש״ב, נוסף לדעת קצת מהראשונים, הביאם הרב ראסקין. וכ״ה גם בס׳ הבתים. ריבב״ן. וכמדומה שג״ז אישתמיט לי׳.

ג. בענין עיבורה של עיר – בהלכה ברורה – המקורי – שביש אימת הדרך אומרו גם לפנ״ז.

ד. עוד להעיר בספיקת הבה״ל של׳ השו״ע ״תוך פרסה לדרך שרוצה ללון בה״ מורה שתוך פרסה לעיר אחרת – יכול לומר. וכן מדייק בתהל״ד ג.

ה. מה שכתבנו כשיש סיבובים יותר מפרסה – היינו גם להאומרים שהוא עדיין בגדר פחות פרסה – פלוגתת א״א מבוטשאטש ושבילי דוד – י״ל שלענין פרסה סמוך לעיר יודו.

ו. כן להעיר שפשוט שגם בעובר דרך עיר, אם כבר יצא מעיבורה של עיר, ובדרך גופא ישנו יותר מפרסה אח״כ, יכול לאומרה גם כעת.

ז. עוד להעיר, דלכאו׳ להמנהג שאומרים תפה״ד גם בכה״ג שישנם בתים תוך שיעור פרסה, והיינו דס״ל שתקנת חכמים הוא בשיעור פרסה גם כשאין סכנת לסטים – עכצ״ל של״ח לבתים מרוחקים, שאין בהם לפטור מחובת תפה״ד מתקנת חכמים, ואין עיכוב אא״כ הבתים ממש בצידי הדרכים. וכש״כ בימינו שיש גדר שאא״פ להגיע לכביש מצידי הדרכים. אמנם, בבתים סמוכים אאפ״ל תפה״ד גם בכה״ג כיון שלא נקרא יציאה מהישוב. ועוד שי״ל שלסטים וחיות רעות מצויים כיון שאין בנ״א יכולים להגיע לשם.

 

 

#681