May one use a French press coffee maker on Shabbos? What about pour-over coffee through a filter?

 

Please note that the following answer addresses only the issue of Borer, not Bishul.

One may not use a french press on Shabbos due to the Issur of Borer.

Pour-Over Coffee:

You can prepare coffee using a pour-over filter that is placed in a cone. You must however make sure not to manually aid the process by moving the coffee around. If you do not have a cone you can hold the filter over the cup, being extra careful not to manually aid the process.

Another option is to place the coffee directly in the cup (like when preparing “mud coffee”), and after adding the water you can pour out the prepared coffee into another cup. In this case, you must make sure to pour carefully and to stop before you reach the level of the coffee.

 

Sources:

ראה טושו”ע סימן שיט ס”ט ובשו”ע אדה”ז סי”ב שמותר ליתן מים על שמרים במשמרת. ובמ”ב סקל”ג פי’ בשם הלבוש שכוונת הנותן הוא שיזובו המים עם קצת יין שבלוע בהם, וראה עוד יותר שם בסוף הס”ק (אלא שבשמרים ממש צריך ליתנם מע”ש משום שכבר נתערבו).

ומשום אוהל אין לחוש בנדו”ד – חדא, ע”פ המבואר בשו”ע אדה”ז סימן שטו סי”ט שמותר אם יניח מקצת פיה מגולה, והכ”נ כ”ה המציאות. ובלא”ה נמי מותר שהרי דופני הכוס עשויות ועומדות כמ”ש שם (ואפילו לסברא הראשונה שם לא החמירו אלא בחבית וכיו”ב). וראה גם במ”ש אדה”ז שם סוף סי”ד, וראה ביה”ל סימן שיט סי”ב ד”ה הכפיפה.

ומה שהחמירו לשנות מדרך החול – הוא רק כשיש חשש בורר, עיין שו”ע אדה”ז סימן שטו סעיף טו-טז. ולהעיר שבמג״א (שטו, יא) הוסיף והביא לשון הרמב”ם “שלא יבוא לשמר”, ולדבריו האיסור משום אהל הוא רק שלא יבוא לשמר. וצע״ג, דארכבה אתרי רכשי. ובראשונים מוכח שיש כאן ב׳ שיטות וטעמים. וראה לבו״ש, ונתיב חיים מה שפירשו בדבריו. ובשו״ע אדה״ז השמיט מילים הנ״ל. אבל משמע כנ״ל. ובהל׳ יו״ט ל״כ אדה״ז כלל משום אהל. וצ״ב. ובכל אופן, מותר להערים.

ומשום סחיטה אין לחוש, עיין שו”ע אדה”ז סימן שיט סי”ג במשקין שאין מלבנין. ולא מצינו שיחושו לצביעה וכיו”ב. וראה לקמן מש”כ בנוגע ללישה וכו’.

ומה שכתבתי שלא יעשה בידים וכו’, הוא משום שאז הוא בורר המים מתוך התערובת שנמצא במסננת. וכעין זה כתבו (בנוגע לתיון) בשו”ת מנח”י ח”ד סימן צט ושו”ת שבה”ל ח”ח סימן נח.

אופן השני הוא ע”פ שו”ע אדה”ז סימן שיט סי”ח. סידור הלכתא רבתא לשבתא.

ואין לחוש ללישה לומר שנתינת מים הוי גיבול, דהא כאן עושה מעשה הפכי מלישה, שאינו מדבק המים עם הבר גיבול אלא מפרידו. וכעי”ז כתב בשו”ת אג”מ או”ח ח”ד סימן עד בתחילת עניני לישה בנוגע לקקאו.

ואין להקשות מהמובא בשו”ע אדה”ז סימן שיט סכ”ח, דשם מיירי שגורם ששמרי המשקה עצמו יורדין.

 

 

#6679