Our 4th grade class is learning about words which are Nakud in the Torah. Can I take out a Sefer Torah just to show them our Passuk with the Nakud?
Although it is technically permitted, especially if you learn a Posuk inside as well, it is recommended to use instead a tikun korim, which contains the ksav ashuris and achieves the same purpose.
Sources:
הנה בטור יו”ד סימן ער כתב בשם אביו הרא”ש דהאידנא מקיימים מצות כתיבת ס”ת ע”י כתיבת חומש משנה גמרא וכו’. ופי’ הב”י שכוונתו שאפשר לקיימה גם ע”י כתיבת ס”ת לשם לימוד. וכן פסק הט”ז בסק”ד. ובאו”ח סימן רפ”ה כתבו המג”א סק”א, הט”ז סק”ב, אדה”ז סעיף ד, והמ”ב סק”ב, שירא שמים יקרא שנים מקרא ואחד תרגום מתוך הספר תורה. הרי לנו להדיא שמותר להוציא ס”ת לשם לימוד. אבל להעיר מסה״ש תשמ״ח ח״א ע׳ 186.
אמנם בפרישה יו”ד שם סק”ח כתב “בזמנינו זה שנעשה לנו היתר לכתוב ספרים . . למה לנו לזלזל בכבוד ספר תורה בחנם ללמוד מתוכו שלא לצורך”. ופסק כמותו הש”ך בסק”ה. וכ״ה בשו״ת פנים מאירות ג, כ בסופו. ועפ״ז גם בנוגע לשמו״ת – משנה שכיר ב, סא. מי יהודה או״ח סוסי׳ מ.
אבל נלענ”ד שבנדו”ד שרוצה להראות הנקודות בס”ת, הרי אינו לחינם ושלא לצורך אלא לשם לימוד שאי אפשר לעשותו בספר חומש, ולכן מותר אף להפרישה והש”ך.
ולהעיר מלקו”ש חכ”ד ע’ 214 הערה 59 – “שגם האידנא יש לימוד (לכאו”א) בס”ת” ומסיים “וצע”ג (שלמרות השו”ע) לא ראינו זה רק בעלי’ לתורה”. אבל בהערה 60: כבר נהגו ישראל שלא ללמוד בס״ת. ומשמע שם, שמעיקר הדין מותר ללמוד מתוכו, אבל נהגו שלא ללמוד, ולכן האידנא עיקר מצוותו הוא לקרותו ברבים, ע”ש. (וצע״ק שמציין לדברי הפרישה, אף דקאי בדעת הב״י והט״ז. ולכאורה הכוונה שלמעשה נהגו כן כהפרישה, וא״כ חזר הדין לכו״ע, שעיקר מצתו בפועל אינו לשם לימוד).
גם ילה״ע מההיתר להציג ס״ת בתערוכה להראות חזותו לרבים (ע״פ יומא ע, א) – ראה שרידי אש ב, עט. גור ארי׳ יהודה יו״ד כב. וראה אצלנו כאן:
ומ״מ, למעשה, מהיות טוב וכו׳ וכבפנים. ומה גם שיש לפקפק קצת, שהרי המטרה כאן להראות הנקודות, ולא לשם לימוד ממש. ועוד להעיר ממש״כ הלבוש או״ח רפב, ג שאינו כבוד לס״ת להוציאו בשביל קטנים, ושם מיירי אפילו בקריה״ת. אבל ראה א״ר שם ז. וגם ניתן לראות הנקודות גם בחומש, אף שאינו ממש כבס״ת, ושייך גם בזה סברת הפרישה ודעמי׳. וגם אם יוסיף ויקרא פסוק או שתים, הרי לימוד זה כבר אפשר מתוך חומש, וכבפרישה הנ״ל. (וילה״ע שלדעת כמה אסור לקרוא בס״ת ללא ברכה – ראה שו״ת משיב דבר או״ח טז. רשב״ן או״ח צט. אלא, שאם משום הנ״ל, בקורא שלא בעשרה לכאו׳ לית לן בה. אבל בכ״מ גם בבני הישובים שאין להם מנין, שיקראו הפרשה – ראה פמ״ג קמג בא״א ב – מתוך החומש דוקא, ראה קיצור של״ה נ, ד בהגה, והובא בפתחי שערים לשע״א ז, לח. ולכאו׳ ז״כ גם בשע״א: מתוך הספר. ופשוט שכ״ה הפי׳ במקו״ח קמג, א. ולא מסתבר שנקטו מילתא דשכיחא, שבד״כ גם אין להם ס״ת. ולהעיר מהסברא שקריאת פסוקים בס״ת לשם קריאה – בחשש מיחזי כשיקרא, ע״פ ב״ב פב, א, אף שיש לחלק טובא. וראה בדבר הדומה לדומה, בכעי״ז, לענין קורא ק״ש מספק, בשו״ת צ״צ או״ח ג, ו. משיב דבר יו״ד ל, ג. ועוד). וכן מנהגנו שלא לקרוא פרשת נשיאים בחודש ניסן, משנה תורה בליל הו״ר, וכיו״ב, מתוך ס״ת, ראה גם אג״ק חט״ז ע׳ קפט. ושם מחלק גם בין שמו״ת שאפשר לקרוא מתוך ס״ת, לקריאת הנשיאים, שקריאת שמו״ת היא מדינא דהש״ס.
#6439
