I’m at a hotel and they a special waffle maker for the guests. The waffle powder itself is kosher, but can I use the machine?

 

Tevilas Keilim: The lack of Tevilah of the waffle maker is not a concern if the utensil is owned by a non-Jew.

Bishul Akum: The fact that waffles may have been made in the past entirely by non-Jewish guests is also not a concern, for although a utensil becomes forbidden as a result of Bishul Akkum, there is room to be lenient with regards to Pas Akkum, such as waffles.

Nevertheless, the waffle maker should not be used due to a strong Kashrus concern. Even if the waffle mix has a Hechsher, as you pointed out, it is most likely dairy and thus contains in it non-Cholov Yisroel products, which would render the waffle maker Treif. Also, even if it is Pareve, it is possible that the one provided in the past was not Kosher whatsoever. Additionally – and most importantly, even if that would not be the case, a hotel is the type of venue where guests will make use of what is available to improvise results and use utensils in non-typical ways. It is conceivable that previous guests used the waffle maker to prepare other foods that are not Kosher, using it as if it were a sandwich maker or George Foreman.

 

Sources:

לענין בליעת כלים מחמת פת גויים – מועתק בכאן מ2917, אף שמקצת טעמי ההיתר שייכים רק לפת פלטר משא״כ כאן שהוא פת גוים ממש:

בפשטות, אין חשש בליעות כלים בפת גוים. ורק בבשול גוים. וכ״מ ברמ״א יו״ד קטו, א וראה ביהגר״א שם יא. וכן עולה משו״ע יו״ד קיב, טו. וראה בט״ז סוס״ק יו״ד (ראה הגהות יד שאול) שלא גזרו על טכ״ע בפת. וכ״ה בש״ך כד, דמשום טעמא ליכא למיחש. וראה גם פר״ת קיב סקי״ג בסופו. אבל להעיר מפר״ת יב. וצ״ע מש״כ שם בשם המרדכי חולין פ״ק אות תקצ, שהרי לפנ״ז כ׳ המרדכי להתיר פת בתערובת וה״ר מדמאי, ורק שכ׳ לדחות הראי׳ מכותח. ולא חזר בו מגוף הראי׳. וכ״ה בב׳״י סוסי׳ קיב בדעת המרדכי.

וראה פר״ח קיג,כה. פר״ת קיב יג. מנח״כ שער התערובת ח״א פ״א.

ולכאו׳ ילה״ר ממה שהותר ע״י השלכת קיסם, וא״צ הכשר מחמת פת גוים שלפנ״ז.

וגם אם נאסר, כיון שדרכו להשתמש בשפע – בטל ברוב להסוברים כן. וראה גם פמ״ג הנהגת או״ה סדר ג אות לו. אבל ברוח חיים קיג, א שצריך להכשיר. אלא שכתב שהיסקו מכשירו ממילא. וכ״ה בדרכיתשובה קיב, פח בשם גנזי יוסף. וחולק על הפמ״ג.

ולהנ״ל – העיקר שא״צ הכשר. וראה בארוכה שו״ת זרע יעקב יו״ד סימן ל. וראה חלקת בנימין קיב בי׳ ד״ה וכן. ואינו תח״י כעת לעיין בו.

שו״מ שכ״כ בשו״ת מחזה אליהו ב, סמ״ו.

אבל להעיר שבכ״מ (ראה תוס׳ הרא״ש ד״ה ואני אומר) נחתינהו – פת ובשול – בחדא מחתא לענין פליטת כלים.

אמנם, מכיון שגם בבישול תליא בפלוגתא, הבו דלא לוסיף עלה בפת פלטר שבלא״ה מותר מעיקר הדין, ותליא במנהג. ובפרט בפת של הקאמפאניס דעדיפי משל פלטר. ועד שהתירו גם הפת עצמו משום איבה.

ובמכש״כ מכלים שלבני ריינוס – רמ״א יו״ד סד, ט. ש״ך קיט, כ. וראה ארץ חיים סתהון שם ז. ולהעיר מאג״ק אדה״ז מכתב צה, במהדו״ח לגבי סכינים מלוטשים: ומעודי לא נזהרתי מהכלים אף מבני יומן. וראה שו״ת צי״א יב, נג.

והנה, פשוט שכ״ה גם בנדו״ד אם נפרש בטעם ההיתר, כבלבוש שם ט: דהואיל והם נוהגין בו היתר אנן לא ניקום ונאסור כליהם. וכ״מ בשלחן גבוה שם כה. שו״ת זר״א ג, מח. וכעי״ז – ולא ממש – בשו״ת מהרש״ך א, עז משום ס״ס. (אבל ראה כנה״ג מד בהגב״י יט). וראה שו״ת יחו״ד ה, לב.

ובכ״מ, שכ״ה לענין שאר חומרות – מח״ב שם כא. תורת זבח לבעל קיצור שו״ע מ בסופו.  גילוי דעת למהרש״ם פתיחה להל׳ טריפות מו. ישכיל עבדי ח או״ח כ, יא. אג״מ יו״ד ד, ו.

וגם אם נפרש שכיון שנאסר רק מחמת מנהג ולא מדינא מותר בכלים – כ״ה בשו״ת מהריב״ל ג, קג. וכ״מ בב״י לט, שכלים של הדבק אסורים. וכ״מ בש״ך קיט שם ופלתי שם – י״ל שהה״נ בעניננו שהוא מחמת מנהג. ויש שפי׳ משום ביטול (ראה פר״ח ט. אבל ראה פמ״ג שם במ״ז ט, שצ״ע שבכלים אין ששים),  וכמדומה שראיתי באיזהו מקומן לפרש שזהו גם בצירוף דעת הראב״ד שאין להחמיר בפליטת כלים במתכת ועץ לומר דלא ידעינן כמה נפק מיני׳ (ראה ש״ך יו״ד צח,יב). ונוסף גם עוד שסתם כלים אב״י.

ועכ״פ, יש כאן ס״ס בדרבנן, ואתה יכול לרבות ספיקות וספיקי ספיקות להתיר – ספק אם אסור פת פלטר, וספק אם אסרו פליטת כלים בבישול, וספק אם שייך בפת וכו׳.

 

 

#5385