What is the minimum size a Tzitzis garment can be? and that of the Tzitzis strings?
The garment (Beged):
Should be 1 Amah (48cm) in length, and 1 Amah in width on both sides (i.e. total length two amos, one Amah front length and one Amah in back) excluding the hole.
The Tzitzis strings:
Regarding the length of the Tzitzis strings, a distinction must be made between L’chatchila (when the strings are originally being tied onto the Beged) and B’dieved (if they rip or untangle afterwards).
L’chatchila:
Every string must be at least 12 Gudlin = 9.4 inches. Practically speaking, the area of the knots will be 4 Gudlin = 3.2 inches, and the loose strings will be 8 Gudlin = 6.4 inches. Preferably, one should have the strings a bit longer, so that even if they rip they will still have the required L’chatchila size.
B’dieved:
- If even 1 string rips before the loose area (i.e. in the knot area), it is Posul. Within the loose area, if 1 string rips, it is still Kosher because that string still has the proper B’dieved size on the other side.
- If 2 strings on the same side rip (even completely, until the knot area), it is still Kosher because they both still have the proper B’dieved size on the other side.
- If 2 strings from both sides (1 from each side) rip completely (until the knot area), it is Posul because they might both be the same string. If at least one of them has K’dei Anivah = approximately 1.6 inches, it is still Kosher because even if they are the same string, it has the proper B’dieved size.
- If 3 or more strings (on any side) rip to less than 12 Gudlin, it is Posul.
אורך הציצית לכתחילה – ע”פ שו”ע אדה”ז סימן יא סעיף ה, ז, ט.
בדיעבד:
1. סידור אדה”ז הל ציצית (דלא כבשו”ע שלו סימן יב ס”ו, ראה בקצה”ש סימן ו ס”ק נה). שו”ע אדה”ז סימן יב ס”ב.
2. סידור אדה”ז הל ציצית. שו”ע אדה”ז סימן יב ס”ג.
3. סידור אדה”ז הל ציצית. שו”ע אדה”ז סימן יב סעיף א, ג.
4. סידור אדה”ז הל ציצית. שו”ע אדה”ז סימן יב ס”ג.
ישנה שמועה ע״ד מדידת ט״ק של כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, והשיעורים היו ברוחב 25 אינטשעס, ובאורך 50 אינטשעס כולל פתח הצוואר, והרבי אמר בקשר לזה, ליזהר שעד הפתח יהי’ לכה”פ 19 אינטשעס. והסביר, שכיון שיש מחלוקת אם מחשיבים פתח הצואר בכלל האמה, לנקוט כשתי החומרות אין צריכים.
ולמי ששאל אצלנו אם לפרסם כנ״ל, עניתי:
באם בתר שמועות אזלינן – הרי ישנם שמועות אין קץ בקשר למסורת רבותינו נשיאנו (אדה״ז, הצ״צ, מוהרש״ב, מוהריי״צ) בשיעורי תורה. ונלקטו חלקם בשיעורי תורה ובשיעור מקוה של הגרא״ח ע״ה נאה.
ולדוגמא, בשיעור רביעית (שבזה תלוי גם שיעור אמה, שהרי גודל שיעור רביעית הוא ע״פ מדת האצבעות) ישנם מסורת עד ל120 מ״ל ויותר. ושי׳ הגרא״ח ע״ה נאה שכולם הם קודם חזרה (דאדה״ז) – צע״ק. ואכ״מ.
ובענין ט״ק גופא, ושמועה הנ״ל שכותבה – להלן בשוה״ג גירסא אחרת בנדון. ולדברים אלו אין קץ.
ובהשמועה מבית משפחת לנדא – שהשיעור הוא 54 ס״מ – נדפס בשמם כבר בכ״מ, בנוגע לכל עניני שיעורים ולא רק לענין ט״ק.
בגוף הענין, פשוט שלא נתקבלו אצלנו שיעורים הגדולים כנראה במוחש, וכדמוכח בכ״מ (חוץ מלענין מקוה – הנוגע לכרת ח״ו, שבזה יוצאים יד״ח כל הדעות בדאפשר. ובאג״ק כותב בקשר לשיעור הגרא״ח ע״ה נאה לגבי מקוה: מיקל ביותר. וגם מתמה על רשימת הגרי״ל ע״ה לנדא שלא הרבו לצאת יד״ח שאר הדיעות).
ולהעיר שבימינו נתגלו מטבעות עתיקות המקטינים יותר משיעורו של הגרא״ח ע״ה נאה.
ולכל היותר – אפשר להחמיר בשיעור אמה -52 ס״מ, שיש לשיעור זה יסוד בשו״ת הצ״צ, ובציור הגריס שבמעיל צדקה. והארכנו מזה במק״א.
לאידך, כיון שאדה״ז מתבטא בתוקף שצריך ליזהר בשיעור ט״ק, וכן שלא יתקפל ויתקמט, מובן ההדגשה להוסיף במדה האפשרית.
– – –
ביומנו של הרה”ח ר’ היישקא ע״ה גאנזבורג מיום ד’ ניסן תשח”י: “תמול … בעת הנסיעה באוטובוס סיפר לי ר’ יואל שי’ (דיברנו אודות ספרו של ר’ חיים נאה) אשר בשנת האבלות ר”ל, כדרכו של כ”ק אד”ש בהתפללו בחדרו של כ”ק חותנו אדמו”ר היה משוחח עם הנמצאים בחדר אחר התפלה, ופעם אחת שאלוהו בדבר השיעור של טלית קטן, ואמר שישנו טלית קטן מכ”ק חותנו וצריך למודדו, כי שיעורו קטן מהשיעורים הגדולים (כמו של החזון איש ועוד), אמנם בדרך כלל יש לסמוך על שיעורו של ר’ חיים נאה “דער שווער האט געהאלטן פון זיין לערנען”… אחר כך אמר בביטול – “דאס איז גלאט גארנישט, אבי קריגן אויף חסידים”.
נ.ב. עוד לענין ט״ק, בזכרוני שבליקוטי סיפורים להרמ״ז ע״ה גרינגלאס מביא הערות שקיבל בקשר לספרו לקוטי דינים ומהם גם על שיעור הט״ק, אלא שאין בידינו גוף המענה שקיבל, והעתיק רק תוכן הענין ולא הלשון. יתכן גם שההערות הן של הרחמ״א ע״ה חאדאקאוו.
שוב מצאתי שבתשורה לברמ״צ במשפ׳ מונדשיין שנד׳ לאחרונה – הובא מכ׳ של הרה״ח הרמ״ז ע״ה גרינגלאז. ותוכנו – שהשיעור הנדפס בלקוטי דינים שלו – הוא ע״פ הוראה מפורשת מן הקודש.
אולם, לאחרי העיון בפנים, נמלכתי שבפשטות כוונתו היתה שעצם השיעור – להחמיר שלא לחשב בית הצואר כדעת אדה״ז – נאמר לו במפורש שיכתוב כן בפנים, ולא הפרטים בנוגע למדת האורך ורוחב בס״מ ואינץ.
#5249
