בדין ס”ת שנקרע

 

שאלה:

ביכנ”ס שיש בו הרבה ס”ת כשרים, וקרה שבאחד מהם (ס”ת שמפני סיבה מחשיבים אותו ובעתים מזומנות מהדרים לקרוא בו) נקרע גליון היריעה וירד הקרע בתוך הכתב יותר משלוש שורות, ונמסר לסופר סת”ם כדי שיתקן, והסופר – לא החליף היריעה [כולה או חלקה], אלא – הדביק את הקרע, היינו שהדביק קלף מאחוריו, וכעת מקום הקרע אינו עובר באותיות, שכן אחרי ההדבקה הנ”ל מחק הסופר מילים שהקרע עבר בתוכן והסמוכות אליהן וכתבן מחדש שלא בתוך הקרע.

השאלה למעשה בפועל, האם אפשר לכתחילה – וכנ”ל: הגם שיש בביכנ”ס עוד הרבה ס”ת כשרים – להוציא ס”ת הנ”ל כדי לקרוא בו? או שמא יש לצוות (על הגבאים/בעלי הס”ת) להחליף היריעה [כנ”ל] ושעד אז לא יקראו בו לכתחילה?

 

תשובה:

מותר לכתחילה לקרוא בס”ת זו אפילו אם יש ס”ת אחרת.

 

מקורות:

בכלל אינו פסול אלא הידור – כתב הט”ז יו”ד סר”פ סק”ב דבדיעבד אם תקנה בתפירה או בדבק במקום שאמרו שאין לתפור וזה נמצא בשעת הקריאה שאין להוציא אחרת בשביל זה דהא אין כאן פסול רק דאינו הידור וכל שכן אם אין שם ספר תורה אחרת שיש לקרות בזאת התורה.

ובס”ת שלנו – כתב הב”ח הביאו הש”ך יו”ד שם סק”ג דס״ת דידן לכולי עלמא יתפור אפילו בג’ שיטין שהרי הגידין הן לבנות והקלפים שלנו גם כן לבנות אם כן הדבר ידוע שאין התפירות ניכרות בס״ת ואפילו בג׳ יתפור וכן לדבק קלף על הקרעים בדבק.

גם ביותר מג’ שיטין – כתב בנקודות הכסף שם: ומצאתי בתשובת מהר”ם אלשקר סימן צ’ שפסק דאפילו ביותר משלש יתפור, תשובת הר”ש דוראן [שו”ת תשב”ץ ח”ג סימן רז. אכל ראה מה שהעירו במהדו״ח] שפסק כן, והריב”ש עצמו שלח להר”ש דוראן שהוא חזר מתשובתו, ע”ש. וגם מייתי [מהר”ם אלשקר] שם תשובת רבינו שמשון משנץ דאכשיר אפילו בארבע וחמש, ע”ש. ומצאתי תשובה זו דרבינו שמשון משנץ בהגהת מרדכי דגיטין [רמז תסג]. ואין ספק אילו ראה הר”ב דברי הפוסקים אלו לא היה כותב כן. עכ״ל. אבל ראה גליון מהרש״א שם.

וראה גם ברכ״י שם סק״ב.

 

 

#44186