Can one conclude from this Ksav Yad that its more lenient to throw out a paper with בס”ד than with ב”ה?
There is a discussion between the Poskim on this subject. Some say that one should be Machmir Le’Chathila to write בס”ד and not ב”ה in order to avoid the problem regarding Gnizah.
While it is pretty obvious that Rebbe generally sided with the lenient position (see references below – and this is the consensus of Poskim – see references), in this case he advised to be stringent, possibly because the notice was intended to be discarded as well as the fact that it was marketed for a wider audience (perhaps including those who are stringent too).
P.S. It should be noted that on one occasion, the Rebbe indicated that while there is no real preference for בס״ד, it could be argued to the contrary that it’s more of an issue when writing בס״ד.
טעמים ומקורות:
עיין אג”מ ח”ב סי’ קלח דמשמע שיש עדיפות לבס”ד על ב”ה, היות וכולם יודעים שהכוונה לסייעתא דשמיא (ולהעיר מערה”ש יו”ד סי’ קע”ו סקכ”ח שאין להשתמש בבזיון אם נכתב שם השם באות ד’), משא”כ ב”ה שנחלקו האחרונים אם טעון גניזה או לא. ועיין אג”מ ח”ד סי׳ מ, ג לכתוב ק במקום ה. שו”ת צפנת פענח ס’ קצו-ז, (ולפלא שבמכתביו בס׳ מגדל עז ע׳ ק כתב שם הו״ע ב״ה בתחילת מכתביו), שו”ת הר צבי יור”ד רל”ד, תשובות והנהגות ח”א ס’ תר”מ, שו”ת אבני ישפה ח”א סי”ג בשם הרב וואזנר שאינו טעון גניזה. ועיין בספר גנזי קודש פ”ז מה שליקט בנושא.
ובדעת רבינו – ראה אג״ק כא ע׳ ה. (ובמכתב הנ״ל גופא שבתחילתו ב״ה – ה״ז בד״ת). וראה באג״ק ט״ו אייר תשכ״ה שנדפס בהשלמות לקונ׳ התוועדות שי״ל ע״י ועד הנחות בלה״ק לש״פ תזו״מ תשפ״א, שאין עדיפות. (ועיי״ש די״ל אדרבה ש״בס״ד״ שייך יותר לקדושת השם). ולמעשה – ראה לקו״ש ו ע׳ 190. ומעשה רב, שכן נהגו רבותינו נשיאינו באג״ק גם בעניני חול. וגם במכתבי המזכירות וכל המוסדות שתח״י. וראה הנסמן בשלחן מנחם יו״ד גלז בשוה״ג. וראה קובץ שערי ישיבה ז בארוכה. הערות הת׳ כפ״ח משפטים תשנ״ב. העו״ב קדושים תש״ס.
#4338
