If I go on mivtzoim, and someone already lit an electric Menorah (the best way possible), and I want to light with him again with candles, does he make a Bracha?

 

Answer:

They should not make a Bracha. (If they lit an LED menorah, you would make a bracha.)

In the event that he did not say the Brachos when lighting the electric Menorah and is now lighting the regular candles while the electric (non-LED) Menorah is still lit, he should say the Bracha of Sheasa Nissim (and Shehecheyanu if it’s the first night).

 

Sources:

נחלקו הפוסקים אם הדלקה מועלת בנר חשמלי, וכדלהלן, ומספק אינו מברך בהדלקה בנר חשמלי. ולאידך, כשהדליק לפנ״ז בנר חשמלי, לא יברך על נר רגיל שמא כבר יצא. (אמנם בנר LED לכו״ע לא יצא).

אלא שאינו ברור כל צרכו במציאות אם נתכוון לצורך מצוה,  או לא, ואפשר גם איפכא שנתכוון לצורך אוירת החג ותרבות וכדומה. והנה, אם לא נתכוון למצוה – בדרבנן מצוות אצ״כ, אא״כ מוכחא מילתא בהדיא שנתכוון שלא לצאת, שאינו יוצא, אלא שבד״כ אינו כן. וח״א טען, שאם לא בירך על הנרות החשמליים, ה״ז אומדנא דמוכח שלא נתכוון למצוה אלא לתרבות. ונוסף לזה, שאיני יודע אם הדבר נכון, לא ברירא מילתא שלדינא אפשר לסמוך ע״ז.

וידועה הקושיא במי שהדליק נר סתם בביתו, האם נאמר שאינו יכול אח״כ לברך על נ״ח. ודן מזה הגאון בעל פתחא זוטא השואל בשו״ת מנחת הקומץ לב. אמנם, התם מיירי בנר שלא נתייחד כלל למצות חנוכה. ודומה קצת לאוכל מצה ואינו יודע שזה מצה או שהיום פסח שלכו״ע לא יצא. וי״ל, שחסר בכל החפצא, ולא רק שאי״ז פרסומי ניסא, אלא שאינו בגדר הדלקת נר חנוכה אלא נר בעלמא. ואילו בנדו״ד מדובר על נר שהדליק לצורך חנוכה, רק שצ״ע אם כוונתם למצוה. ואין אתנו יודע עד מה מה כוונתם, כמובן.

וראה גם אצלנו בלוח יומי לחנוכה בההיתר להדליק אחרי שעזר בהדלקה לבנו הקטן. אמנם, הרבה מצדדי ההיתר המבוארים שם אינם שייכים כאן.

ולענין ברכת שעשה נסים ושהחיינו – שמדינא מברך כ״ז שהנרות דולקות – כיון שאפשר שיצא כבר בנר החשמלי נמצא שהנר הרגיל שהדליק אח”כ אינו לשם מצוה. (ומצד גוף ברכת הרואה מחמת שרואה הנרות, הרי אפילו כשהדליקו עליו בתוך ביתו, נחלקו אם מותר לברך. וכש״כ בהדליק בעצמו. ואף שלא בירך, הרי כעת מברך על נרות שאינם למצוה. והרי י״א שאין לברך ברכת הרואה אפילו על נרות מהדרין. ואף כי במק״א הכרענו להקל לברך אפילו בנרות ביהכנ״ס, היינו כשלא הדליק. אבל אין מקום שיברך כשהדליק כבר, ומדליק כעת נרות חדשים לשם הידור, מחשש ספק שלא יצא. ובסגנון ״א׳ מהגדולים תלמידו״ שהביא בשו״ת תרוה״ד קא (לענין אכסנאי נשוי שמדליקין עליו בביתו) ״דלא אשכחן מהדרין זה בתלמוד״.  וגם לפמש״כ בשו״ת הרמב״ם רכב, שבזנזדמנו לו עוד נרות מברך שוב, ואפילו מאה נרות, ושם שכ״ה גם לגבי ברכת הרואה, ובשו״ת פאר הדור קיא, באו״א במאה בתים – מיירי כשחייב להדליק עוד, מחמת מספר בני הבית והימים גם יחד, וכיו״ב. וכבר נתחבטו טובא בכוונת הרמב״ם ובנוסחאות השונות. ובכל אופן, למסקנא אין לברך על נרות הידור משום סב״ל). אבל, כיון שאפשר שאינו יוצא בנר חשמלי, זקוק הוא לנר הרגיל ג״כ בכדי שיוכל לברך. (ובשו״ת רעק״א תנינא יג, כתב להקל להתיר לברך אחרי הדלקה, כשנזדמן לו נר נוסף מנרות ההידור, שלענין ברכת שעשה נסים ושהחיינו יכול לברך גם אחרי ההדלקה כ״ז שדולקות. ולגבי ברכת המצוות כתב להקל בצירוף ג׳ סברות: א. דעת הא״ר דמברך על ההידור. ב. כיון דמקרי שיהוי מצוה משך הדלקתם י״ל דמקרי עובר לעשייתן. ג. דעת הפוסקים אם לא בירך עובר לעשייתן מברך אח״כ. ובסו״ד כתב: אולם אם קודם דהדליק נרות הנוספות כבו הראשונות דבזה ליכא סניף הנ״ל דמכח שיהוי מצוה מקרי עובר לעשייתן, כיון דכבתה ואזדא מצוותה לגמרי, הדרינן לפסקא דרבוותא הנ״ל הא״ר והפר״ח אם מברכים על ההידור, וספק ברכות להקל. והיינו בנדון דידי׳ שנזדמן לו נר הידור. אבל בנדו״ז שאפשר שיצא כבר אין מקום לברך. וגם ל״ש מהדרין, גם אם נאמר שהדלקה השני׳ תעלה לשאר בני הבית, כיון שכבר נתכוונו לצאת בהדלקה ראשונה, להדעות – וכ״ה בשו״ת רעק״א שם – שגדר מהדרין שכאו״א מכוון שלא לצאת בהדלקת בעה״ב).

בגוף הענין דהדלקה בנרות חשמל – הנה, הטעמים לשלילה, מחמת שאין בחשמל פתילה ושמנונית, ושאין כילוי של חומר בוער, ושאינו אש אלא מתכת חמה, ושאין בו שלהבת, וגם שאין כשיעור בזמן ההדלקה, והוא כמוסיף שמן אח״כ (אא״כ בנרות ע״י בטרי׳), או שאין בו גדר מעשה הדלקה ע״י אדם, וי״א שהוא כמדורה. ויש שכתבו שכל שלא הי׳ בזמנם אינו בכלל התקנה. והוא מחודש.

וראה בכ”ז שו״ת בי״צ יו״ד קכ. פקודת אלעזר כג. לבו״מ תליתאה נט. מאורי אש ה, ב. שו״ת הר צבי  או״ח ב, קיד, ב (נסמנו כל הנ״ל באג״ק י ע׳ רכח. אלא ששם בא הציון לירחון קול תורה – ראה שם חו׳ ג, כב. חו׳ ו, עו – שמשם נעתק לשו״ת הר צבי). משפטי עוזיאל א, ז. כה״ח תרעג, יט. ישכיל עבדי ב או״ח ט. המאסף שנה ט, ח, צא. השושנה א חו׳ י (נסמנו כולם באג״ק שם ע׳ שלה). וראה גם מקראי קודש חנוכה כ. הליכות שלמה חנוכה טו, ג. ב צי״א א, כ, יב. שבו״י נר שבת ג הע׳ יא. וראה הנסמן באנציקלופדיא תלמודית ערך חשמל ע׳ קפו ואילך. הנסמן בס׳ חנוכה להר״י לוי ע׳ 16.

 

 

#39623