מסכת ביעא?

 

שאלה:

שמעתי אומרים שאין להגיד ״ביצה״ כשלומדים גמרא (וכן שם המסכת) אלא ביעא. ורציתי לדעת האם זהו ע״פ הלכה. ומהו מנהג הרבי בזה?

 

מענה:

כן המנהג. וכן נהג הרבי בדרך כלל.

 

מקורות:

כ״ה ביש״ש ב״ק ד, יא: שיזהר אדם בדבורו בכל כחו, שאל יוציא דבר מגונה מפיו וכו׳ ומשום הכי קבלתי מן הראשונים שהיו נזהרים שלא לומר בתלמוד בצים אלא בעים. והובא בשל״ה ועוד. והביאו מג״א סוסי׳ קנו.

אלא שהושמט בשו״ע אדה״ז.

אבל בשע״ת שם ב, והב״ד בכה״ח שם יד, מחדש מד״ע: ונראה שהורגלו לומר ביעים על בצים שלמטה ויש במלת ביעים הרגשה יותר לדבר מגונה שפיר דמי לומר ביצים. והמנהג אינו כדעתו. וראה משה״ק עליו באורלפח לחיים זאוואדסקי או״ח קנו, א.

וראה תפא״י בהקדמה למס׳ ביצה שכתב טעם אחר, ע״ד החידוד כנראה: וברוך ה’ שהאיר עיני [סנהדרין דף ה’ ב’]  אחד דרש מי ביצים אינו מכשיר וטעו דסברו שאמר דמי בצעים אינו מכשיר ונכשלו בזה [ועי’ תוס’ שם] ולהכי מדאירע כבר קלקול בזה לכן הנהיגו לומר בלשון חכמים ביעא במקום ביצה כדי שלא יכשלו עוד. והביאו מסנהדרין שם כראי׳ לכאן ולכאן – בחכמת שלמה קנו.  מהרש״ם בדע״ת שם. מגן גבורים שם. ציון ירושלים סוף מס׳ שביעית. איי הים לבעל אפיקי יהודה מס׳ ביצה בתחילתו. ועוד. וראה גם שד״ח כללים מערכת ל כלל צד. והביא שם משו״ת חמדת משה ז שלטעם התפא״י גם האידנא יאמר ביעים. והשיגו. וראה עוד מש״כ באיי הים שם בשם הגר״א.

וראיתי ללבלר א׳, שכתב לחדש שם בכוונת היש״ש דקאי כשלומד בלשון אידיש. וד״ז אין לו שחר, כמובן.

וראה עוד טעם בבית אהרן מגיד יא ערך ביצה ע׳ רנז.

 

 

#37471