חיוב חזרה בהלכות תלמוד תורה – הלכה למעשה

 

שאלה:

לאחרונה למדתי קצת מהלכות ת”ת, ובפרק ב יש דברים מבהילים על הצורך בחזרה, ומסיק שאם לא יזכור לא ילמוד הרבה רק יחזור המעט הרבה. האם עניין זה כצורתו עדיין נוהג למעשה שהרי עפ”ז צריך לשנות מתכונת הלימודים בכל הישיבות? ומ”ש בקו”א שבפלפול אין נוהג איסור שכחת התורה האפשר להרחיב גדר זה לעוד דברים?

 

מענה:

כמה טעמים נאמרו בישוב המנהג:

• שללא המשך הלימוד בגמרא וכו׳ לא יבין היטב מה שלומד ואגרא דשמעתא סברא.
• שאם מייגע עצמו להבין, זה גופא מועיל לזכור.
• ולהיפך, שאם אינו מוסיף בסברא, וכן בלימוד, במהרה.
• שגם בהמשך והוספה בלימוד נכללת החזרה, לפי שכל ענין מוסיף בהבנת קודמו.
• שהחוש מעיד שאם יחזור תמיד תפוג טעם התורה מפיו ויתבטל מלימודו.
• נחלשו הדורות וקלקלתנו תקנתנו שאא״פ לקיים ידיעת התורה כתיקונה.
• כשהשכחה לקוי׳ באופן שאינו יכול לזכור גם רוב או״ח ומיעוט יו״ד וכו׳ שאני.
• שמעיקרא לא ידעו מה שלמדו ולא שייך שכחה.
• שאין בידינו כהיום לדעת באיזה אופן ע״י החזרה נוכל לזכור היטב.
• עת לעשות לה׳ והוראת שעה היא בזמננו.

וכדומה.

 

מקורות:

ראה אדר״נ ספי״ב: ודלא מוסיף וכו׳. ירושלמי ברכות ה, א: הסובר תלמודו וכו׳. שוח״ט משלי א: אם אינו נושא ונותן וכו׳. וראה הגהות הרש״ש ע״ז יט, א.

וראה הקדמת הפלאה למס׳ כתובות. (ולהעיר, שגם בהל׳ ת״ת לאדה״ז ג, ב הביא ד״ז (ע״פ מגילה ו, ב ובפירש״י) שאין הדבר תלוי בחזרה לבדה אלא גם בעזרת ה׳ וישועתו). שו״ת דברי יציב ד, קלה. מאורות הרמב״ם וויינבערג נספח ז – ע׳ קפד ואילך. קובץ קול התורה גל׳ עו ע׳ תיט ואילך. וראה שו״ת צפע״נ ווארשא ה.

ובדליות יחזקאל א ע׳ שדמ כבר הקשה כן על הסדר בזמננו. ונטה מסברת רבינו. וראה גם הלכות הגר״א ומנהגיו רטו. ושם אופן חדש ליישב הנהוג.

 

 

#37408