מה היא ההכרעה המקובלת בדין מזוזות ללא משקוף הנמצאות באמצע הבית

 

הסכמת הפוסקים שפתח ללא משקוף פטור. יש המחייבים כשיש דלת. והמנהג להקל.

במקום שאין משקוף אבל יש תקרה – נחלקו הדעות. ולמעשה, קובע ללא ברכה.

כשיש רק אמצע תקרה ולא ראש תקרה – פטור.

 

מקורות:

רק כשיש משקוף – מנחות לג, ב. רמב״ם מזוזה ו, א. שם ה. טושו״ע יו״ד רפז, א. וגם לדעת הרא״ש, הובא בב״י רסי׳ רפז שפי׳ תקרה שבגמ׳ באו״א – הרי כש״כ שפטור כשאין משקוף כלל. וראה דעת נוטה מזוזה שפח.

כשיש דלת – למ״ד דמהני לגבי עירובין גם ללא צוה״פ. וכ״כ בשו״ת ברית אברהם או״ח יח, יג. אבל ראה שו״ת עני בן פחמא או״ח כ, דשאני מזוזה (וראה בכללות החילוק במקור חיים קונט׳ תיקון עירובין, הובא בכמה אחרונים). וכן המנהג בחצרות הבתים.

ראש תקרה – י״א שצ״ל בליטה. כדי שיהא בגדר משקוף. וכ״מ בל׳ הרמב״ם שהביא ב׳ תנאים תקרה ומשקוף. (אבל ראה מק״מ דלקמן. וצ״ע שאינו במשמעות לשון הרמב״ם). וכ״ה בנמוק״י מנחות שם (אבל אפשר בדוחק דקאי רק באמצע תקרה, ולכן הוסיף ״תקרה רחבה״. וראה באו״א בקנין תורה דלקמן. וראה תורת מרדכי דלקמן). וכ״מ בכמה ראשונים. וכ״נ מלבוש רפז, א. וראה חזו״א דלקמן.

אבל לדינא א״צ עמודים מיוחדים לשם מזוזות, והה״נ בליטה לשם משקוף (ודלא כריטב״א עירובין יא, א ד״ה מאי פתחי, בפי׳ פתחי שימאי). וכמו שהוא לגבי צוה״פ, וראה בנו״כ השו״ע או״ח שמו. שם תרל.  וכ״מ בכמה ראשונים דסגי בתקרה גרידא – ראה הנסמן בשכל טוב תעסה רפז, א, כ. אשל אברהם ליפשיץ מזוזה ה, ו – ע׳ רפ.  חלת אברהם פאלליעס עירובין כ, ג ואילך.

אבל אמצע תקרה לא מהני, כמו שאמצע כותל לא מהני להיות מזוזה. אבל יש מקום לומר ולחלק, שבאמת צוה״פ היא במזוזות לחוד, והמשקוף רק שלא יהא בגדר פיתחי שימאי, וראה מוה״שהביאו במשנ״ב שסב, סו, וסגי גם באמצע תקרה. אבל לא מצינו מקור לכך.  וראה בכ״ז מק״מ רפז, ה. (וצ״ע דלאו רישא סיפא. וראה מנח״י דלקמן שפי׳ שבסו״ד נסתפק באמצע תקרה. ונשאר בצ״ע). שו״ת מהרש״ם ד, קיא. (וצ״ע אם כוונתו שצ״ל גם בליטהחזו״א קעב, ב. תורת מרדכי רבינוביץ קמז. מנח״י י, צא. (ועיי״ש בל׳ דרה״ח רעט). שבה״ל ב, קנ. קנין תורה ו, צד. חידושים וביאורים עירובין א, לא. חובת הדר ז הע׳ קנ. ויש שר״ל לחייב גם באמצע תקרה מדין אכסדרה, דהא התם ה״ז ראש תקרה. ובאמת, בפירש״י מנחות לג, ב ד״ה אכסדרה שברוח רביעית יש דופן מעט המחזיק את הסכך וא״כ יש גם משקוף. אבל ראה חזו״א שם ד״ה ומלשון. שבה״ל שם. קנין תורה שם. וראה שו״ת אדני פז אבידר ב, קכא, א.

 

 

#36297