Can you put someone on a Kaddish list for 11 months if he passed away over a year ago?
Question:
What’s the rule to put a fellow on a Kaddish list for 11 months who passed away over a year ago?
I once heard from a Rov that if a person is a secular fellow, Kadish can and should be said for him for the 11 months if it wasn’t said before, because Kaddish is not only an inyan for people going through gehenim; it’s also aliyas neshomo, and many people remain in gehenim for more than 12 months and even if not so, it would serve as aliyas neshomo that the soul never received.
Answer:
The general custom is not to recite Kaddish after 11 months, regardless. Even in the case where no kaddish was said throughout the 11 months, it should not be said afterwards.
The following options are available:
- Kaddish derabanan may be recited regardless.
- One can daven as a shaliach tzibbur, which naturally includes many obligatory kaddeishim. (The other kaddeishim should not be said). This however should not be done on a regular basis.
- Additionally, the following may and should be done: learning Torah, specifically Mishna, acts of kindness, Tzedaka, establishing a shiur in memory of the deceased, etc.
Sources:
כמפורש בכ״מ גם לגבי שמועה רחוקה וכדומה – ראה שו״ת שבו״י ב, לט. אלף למטה ד, א. שבט סופר יו״ד קז. גשה״ח ל, ט, ה – ע׳ שכח. ולא נהגו כהסוברים להתיר ע״פ האריז״ל (ראה פלא יועץ ערך כיבוד אב ואם, ובספרו חסל״א נו, א. יפ״ל נו, א. שם קלב, ד. כה״ח נו, יט. וראה שם נה, כג. שארית שמחה מז ואילך. וסברי רבנן, שגם להאריז״ל, אין להמשיך באמירת קדיש. וראה סה״ש תשמ״ט א ע׳ 177).
וגם באמירת קדיש ע״י אחר שאינו בנו – ראה שו״ת שבה״ל ג, קסה.
לעבור לפני התיבה וכו׳ – ראה מעבר יבק בשפתי רננות כא. מט״א ד,ב. שבה״ל שם. ובכ״מ לענין קדיש דרבנן. וראה שו״ת משיב דברים יו״ד ריג. מי יהודה יו״ד קיא. דברי סופרים קמט. מהרי״ץ לא. מהרש״ג א, נב. גשה״ח שם. ולהעיר משו״ת אג״מ ה, ס,יז.
גם ברשעים גמורים רק יב״ח ולא יותר – ראה פת״ש שעו, ט. חיי״א לב, יט. קיצור שו״ע כו, יז. וראה שו״ת חת״ס אה״ע סוסי׳ סט. שם יו״ד שכו, הב״ד בפת״ש שמה, א. והובא גם בסה״ש תשמ״ט א ע׳ 175 הע׳ 7. וראה שו״ת אג״מ ה, סא, ו. וגם בזה – להעיר שבכ״מ לא נהגו. והעיר מזה בחיי עולם טולידאנו נא הע׳ 7. וראה גם משה״ק בזה בסוף אדם ב, כח הע׳ ה. וכ״ה בשם הגרח״ק אהל יעקב פסקי הוראה סקוצילס א, רסח. (אבל ראה בשם הגריש״א – בנתיבות ההלכה כח ע׳ 195). ובתינוק שנשבה שאני – ראה אהל יעקב שם. וכן ראה מה שהביא בתקנת השבים טרביס ב ע׳ שצב.
ולסברת שו״ת חינוך בית יצחק יו״ד נז, העדר אמירת קדיש אינו רק מפני מחשבת ההמון (כבשיו״ב יו״ד שעו, ח) אלא שמועיל לו, לפי שהולכים אחר הסכמת הבריות. וראה עד״ז סה״ש שם בפנים ובהנסמן שם הע׳ 8. ובאו״א קצת, שלא לעורר הדין עליו, ראה שו״ת בית היוצר מה.
#35841