בן א”י הנמצא בחו”ל ביו”ט שני
מענה לשאלה מא׳ מחשובי הרבנים שליט״א
כפי הנראה אצטרך לשהות בחג הבעל”ט בבית רפואה בחוץ לארץ ליד אאמו”ר המתחיל לעבור טיפולים ממש לפני החג (ואם אפשר נא להתפלל לרפואתו).
ויש לי כמה ספיקות בהלכה שרציתי להציע לכת”ר.
א) כידוע כתבו גדולי האחרונים שיש להקפיד בשבועות לא לעשות קידוש (של”ה וכו’) וגם לא להתפלל (ט”ז, אבל השל”ה כתב בפירוש שאין הקפדה על התפילה, אבל ש”ע הרב ומשנ”ב וכו’ העתיקו דברי הט”ז) וכן נוהגים גם במקומות שבשבת מתפללים עם הפלג מ”מ בחג השבועות מחכים עד צה”כ למרות שהוא מאוחר מאד (צה”כ שם הוא בערך בשעה 23.00) והנה לפי מצב אמו”ר (שהוא חלש מאד, ובפרט שיהיה מיד לאחר טיפול) כפי הנראה לא יהיה שייך לחכות לעשות קידוש כ”כ מאוחר, וכפי הנראה אצטרך לעשות בשבילו קידוש מבע”י, ויש לפני ג’ דרכים: א) בשעת הדחק כזה אין צריך כלל להקפיד על מש”כ האחרונים, וא”כ אתפלל מעריב לאחר הפלג ואח”כ קידוש וסעודת יו”ט וכו’.
כבר העירו שהוא רק ״כמו שחסרו״. והיא רק זהירות לכתחילה. ומי שקשה לו יכול להקל. (וכפי שהעיר בצדק, שהמנהג הנפוץ בתקופת הראשונים היתה להתפלל ולעשות קידוש מבע”י בפרט בתקופת הקיץ, ולא אשתמיט שום אחד מהראשונים לומר שבחג השבועות אין עושים כן, וכנראה שעשו כן גם בשבועות, עד שבא מהר”י פולק ושינה המנהג, וכבר תמה ע”ז בס’ יוסף אומץ, אבל מה נעשה שכל נו”כ הש”ע העתיקו דין זה, וכן נהוג בכלל ישראל).
ב) אעשה רק קבלת יו”ט וקידוש מבע”י ואתפלל מעריב אח”כ לאחר צה”כ.
ג״ז אפשר.
ג) או אפשר שאעשה קידוש בשביל אמו”ר לאחר הפלג מדין ערבות, ואכוון שלא לצאת בזה, ולעצמי אחכה עד לאחר צה”כ ואתפלל ואעשה קידוש וכו’, אבל הרי זה תלוי במה שנסתפק הגרע”א בסי’ רס”ז אם מי שלא קיבל שבת יכול להוציא אחרים מדין ערבות (והאריך בזה במנחת שלמה) א”כ לכאורה אין לעשות כן, שהרי יש בזה ספק ברכה לבטלה.
הרי יכול לקבל יו״ט רק לא בקידוש ומעריב. ועיקר החשש משום תמימות, רק בקבלת עיצומו של יום ולא בתוספת. ורק כשמזכיר חגה״ש להדיא. ואטו אין מצות תוספת יו״ט בשבועות. ורק ״וקראתם״, הקריאה, צ״ל בעצם היום הזה ולא בתוספתו. וכדברי בנין שלמה והעמק דבר הידועים. אמנם במשך חכמה אמור כג, כא, שהרמב״ם דלא ס״ל תוס״ש ויו״ט מדאורייתא, יליף משבועות לשאר שבת ויו״ט. ולמעשה, לדינא ודאי איכא מצות תוספת, וכדמוכח מדין זה גופא שהזהירו לא להתפלל ערבית ולא לקדש.
לענ”ד הדרך הנכון הוא לעשות כפי צד א’ שבשעת הדחק א”צ להקפיד כלל על מש”כ האחרונים,
אשמח מאד אם יועיל כת”ר להביע דעתו.
דעתי העני׳ כצד ג׳, אחרי שיקבל תוספת יו״ט.
כמ”כ יש לי התלבטות לענין קידוש בליל יו”ט שני, לכאורה פשוט שאני (שהנני בן א”י) איני יכול לעשות קידוש מדין ערבות בשביל אבי, שהרי אני איני מחויב בדבר,
נחלקו. אבל כן העיקר.
והאפשרות שנשאר (אם לא יהיה לו כוח לעשות קידוש בעצמו) הוא שאמי (שכנראה גם תהיה אתי) תעשה קידוש בשבילו, אבל הרי דעת הגרע”א בסי’ א’ שנשים אינן חייבות בקידוש של יו”ט שהוא מצוה שהזמן גרמא, ידעתי שיש חולקים ע”ז, איך מקובל לפסוק להלכה בכגון דא?
כרעק״א- כ״ה בתיבת גמא לפמ״ג נצבים ב. וכן נסתפק במנ״ח לא. אבל נחלקו בזה ולמעשה מקובל לקדש שוב להוציא הנשים ולית מאן דחש לה. ומפורש הדבר בכס״מ בשם רמ״ך ברכות יא, י. אלפסי זוטא ספ״ג דר״ה. וראה שו״ת אור יצחק או״ח ג בשם מהריל דיסקין. ושם שכך נוהגין העולם. וראה שו״ת מהריל דיסקין קו״א פ. והרבה ראו כן תמהו על רעק״א. וכן מפורש להדיא בשו״ע אדה״ז רעא, ה. שנשים חייבות בקידוש ביו״ט מד״ס. ולכמה גירסאות כ״ה ברמב״ם ע״ז יב, ג, וראה לח״מ שם.
כמ”כ יש לי ספק האם בשעת הדחק כזה שייך לעשות קידוש של ליל יו”ט שני מבע”י (כמו שמעיקר הדין אפשר לעשות הבדלה מבע”י) או שזה זלזול ביו”ט ראשון ולעולם אין עושים כן.
מותר בשעהד״ח ואין סרך איסור. וראה אצלנו שו״ת באתרא דרב כא׳תקמ.
אשמח מאד אם יועיל כת”ר לפשוט לי ספיקותי, ויה”ר שנזכה לקבל תורה מתוך רוב שמחה וטוב לבב.
אמן וכל המברך מתברך בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
#35723
