I drank 2 oz. of wine, so no al hagefen I assume, now I drink 2 oz of beer. What Brocha Achrona do I say?
Borei Nefashos.
However, since there is a Safek Berocho Achrona on the wine, you should drink more wine to make sure you drink a full revi’is.
Sources:
פשטות ד׳ כנה״ג, הב״ד במג״א רי, א, וכל שאר הפוסקים שכתבו דכל המשקין מצטרפים לרביעית, דקאי נמי ביין, ואף אם שתה כשיעור כזית יין. וכ”כ בשלחן שלמה רי, ב שיין ושאר משקין מצטרפים לרביעית. ומפורש כן בערוה״ש רב, י, בשתה חצי רביעית יין וחצי רביעית שכר. וכ”ה כבר בחסל”א רי, ב. והב”ד בפני יצחק אבולעפיא ברכות צא. ועוד,
והטעם שמברך בנ״ר, אף שי”א ששיעור שתי’ בכזית, ונמצא שנתחייב כבר בברכת מעי”ג – דממנ”פ, אם השיעור הוא רביעית מצטרפים שניהם לבנ״ר, כקל שבהם. ואם השיעור הוא כזית הרי שתה כזית מים ויכול לברך בנ״ר. ולא תימא שלמ״ד ששיעורו כזית נתחייב כבר במעי״ג על היין, ואין לו לברך בנ״ר – הא בורכא, שגם אם הוא באופן שיין פוטר שאר משקין, הרי במציאות אינו יכול לברך על היין מחמת הדעות ששיעורו ברביעית, והדר דינא לברך על בנ״ר על הטפל, כבשאר עיקר כשאינו יכול לברך על העיקר.
איברא, שבמשנ״ב רי בשעה״צ ד עלה בספק אם בכגון דא מברך בנ״ר. והב״ד בקצוה״ש ס בבדה״ש יז. ורבים ושלמים תמהו בדבריו. וכתבו דלשיטתי׳ אזיל, בשותה יין פחות מרביעית ורביעית משאר משקין שנסתפק בשעה״צ רח, ע, מה דינו. ונראה דס״ל שבכגון דא יש סברא לפוטרו לגמרי, מחמת שהוא ופל, אף שאינו מברך על העיקר, ראה שם. (וג”ז דוחק בפירושו כאן, חדא שתחילת דבריו חוץ מיין צע״ק, שהספק רק בכזית יין ויותר, ולא בשאר גווני. ויש ליישב. ועוד, שלפ״ז גם בשתה רביעית שכר הו”ל לפוטרו. אלא שי״ל שד״ז כבר נזכר בשעה״צ שם וא״צ לכופלו. ועוד ועיקר, שלא נרמז כלל כאן דקאי באופן שיין פוטר שאר משקין). אבל, דעת אדה״ז בסדר ברה״נ א בסופו שגם בנדון הנ”ל מברך בנ״ר. וכפי שדייקו בדבריו בברכת ישראל א, כא ועוד. ותלוי בדין עיקר וטפל כשאינו יכול לברך על העיקר. והארכנו בזה במק״א – 33472. ולפ״ז לדינא אין טעם בנדו”ד לפוטרו מבנ״ר.
ועדיין יש לצדד לפוטרו מטעם אחר, לפי הסברא שהספק אם שיעור שתי’ בכזית הוא רק ביין, וכ״כ בדעת אדה״ז בקצוה״ש נט בבדה״ש ג. ועוד. ואת״ל הכי, שוב לית לן ממנ״פ הנ״ל. אלא שכבר נת׳ אצלנו במק״א בחו׳ באתרא דרב גל׳ ה בארוכה בשלילת סברא זו, ושלא מסתבר לחלק בין יין לשאר משקין, וכמפורש בראשונים. ובטעם שנז׳ בשו״ע, וכן בדברי אדה״ז בסדר ברה״נ י, בתחילתו החומרא רק ביין לפי שיש כאן סד״א להדעות שברכת ז׳ מינים דאורייתא, ומשו״ה יותר טעם להחמיר, עיי״ש אצלנו בארוכה ידים מוכיחות לכך. (והבאנו שם שגם בעל קצוה״ש עצמו חשש שהספק גם בשאר משקין, בבדה״ש שם ט). ויש להוסיף, שלכמה ראשונים (רש״י, ריטב״א, רא״ה, רוקח ועוד), ברכת בנ״ר רשות, ויש שה״ר מל׳ הגמ׳ ברכות מד, ב דאמר רב אשי, זימנא כי מדכרנא. וי״ל גם שעכ״פ על מיא ושאר משקין היא רשות, ולא על ביעא וקופרא, ובבברכות מה, א פוק חזי מאי עמא דבר, שהוא ממנהגא. וה״ז טעם נוסף שא״צ להחמיר כולי האי בשאר משקין.
ובאמת, י”ל שגם אם נפרש שהספק רק ביין, כיון שלמעשה היא דעת יחיד, וגם לדבריהם בספק עומד, ומעיקר הדין מברך רק ברביעית (וי״א שהשיעור בכביצה או במלא לוגמיו), נמצא שבאמת לא נתחייב על היין, ועד כאן לא אמרנו אלא לחוש לדעתם ולא לאכול מכזית ועד רביעית, אבל לפוטרו מה”ט מבנ”ר המוטלת עליו לא שמענו. (ומשו”ה ל”ד להשותה שריית מי תאנים, שבספק השקול הוא מה מברך, ולכן אין לו לברך כלום).
וכ”פ בברכת ישראל ח, תסג שגם בכה”ג מברך בנ”ר. ואכן כן מוכח בשו”ת פנים מאירות ג, טז שכתב ב”שתה תחילה פחוח מרביעית יין ואח”כ שתה מים והשלים לרביעית מברך לאחריו בנ”ר”. ומשמע שהוא גם כששתה מהיין יותר משיעור כזית. ואין ספיקו של המשנ”ב מוציא מידי ודאו של הפנ”מ.
וכ”פ בשו”ת אג”מ או”ח א, עד, ודחה דברי משנ”ב. וראה גם שש”כ ב, נד הע’ קז. אלא שטעמו מחמת שבנ”ר ברכה כוללת כשאא”פ לברך מעי”ג, (ודלא כמי שהבין בדעתו שבנ”ר פוטרת מעי”ג, שמפורש בדבריו שאינו אלא ששייכת גם לז’ מינים ואינה לבטלה, עייש”ה. ועד”ז כתב בשו”ת אר”צ א, כט). והרבה חלקו בזה, ושאין לברך בנ”ר במקום מעי”ג גם באנוס (וכן מוכח במג”א רח, כו). ומ”מ, הדין אמת מטעם הנז’. וחזי לאצטרופי טעמו של האג”מ, וגם הדעות שברכת בנ”ר פוטרת ברכת מעי”ג.
כן להעיר ממש”כ בס’ בר אלמוגים קכד דאיכא ס”ס לחייבו בנ”ר, דילמא השיעור ברביעית, ומצטרפים היין והשכר לבנ”ר. ואף למ”ד שהשיעור בכזית, י”א שבפחות מרביעית אינו פוטר שאר משקין (והחמיר כך במשנ”ב בבה”ל קעד, ה ד”ה יין. אבל אין כן דעת אדה”ז). ולהעיר גם מהדעות, שבנ”ר מברך גם בבציר משיעורא.
ובקונט’ באתרא דרב שם הע’ 44 כתבנו כמשנ”ב. ומשנה אחרונה עיקר.
ופשוט שאין לדייק מאדה”ז ספ”א שנקט דוקא בשותה רביעית משאר משקין, שהרי גם בפחות מרביעית אפשר לברך – דלא נחית התם לדין צירוף. וק”ל. ועוד, דאת”ל הכי הול”ל דקאי רק ביין שהוא יותר מכזית שבפחות מכזית ודאי מצטרף.
ומ”מ, כיון שלא יצא מכלל ספק, ועוד שגם בלא”ה נכון ליזהר שלא לשתות יין מכזית ועד רביעית, נכון להשלים השיעור בשתיית יין ברביעית.
#33508