« go back

Why do some people not drink red wine between 6 and 7 on friday?

 

White wine: There is a custom not to make kiddush on Friday nights between 6 and 7. The original sources make no mention of red wine specifically; likewise, the explanations provided for the custom do not link it with the color of wine either. The accepted interpretation is that this applies to all types of wine, and according to many – even if one makes kiddush on bread.

The reason for this custom: the Gemara tells us that the hours of the day are associated with the seven Mazalos, constellations or planets – Mercury, Moon, Saturn, Jupiter, Mars, Sun, Venus, each one operating hour of the day in a rotating system; these celestial forces have influence on this world during their corresponding hour. During this hour of 6-7, the constellation of Tzedek (and its corresponding angel Tzadkiel) ceases to be dominant and the constellation of Maadim takes over. Maadim (and its corresponding angel, Samael, pronounced usually as “the Samach Mem”, the source of evil who rules over this Mazal), -the mazal identified with the Esav (Edom), Amalek and Haman- is associated with negative influences and is said to be the cause of destruction, plagues, murder, sickness, and punishment, among other such causes. The Gemara tells us that those born during the hour of Maadim have a tendency towards becoming a Shochet or Mohel, a profession involving bloodshed.

Thus, it’s recommended to avoid acceptance of Shabbos through kiddush in the times when Maadim dominates, so as not to add spiritual energy to Maadim. The reason for the partcular caution when making kiddush because Chazal tell us that two angels accompany people on their way back home from shule on Friday night—a good angel and an evil angel. If the house has been prepared (the candle lit, the table set etc.), the good angel gives a blessing that the next Shabbos will be the same, and the evil angel is forced to respond Amen. I f the house is not prepared for Shabbos, the evil angel wishes that the next Shabbos will be the same, and the good angel is forced to respond Amen. These two angels correspond to the Mazalos of Tzedek, Jupiter, and Maadim, Mars. Thus, at this time it’s important not to allow the negative angel dominion over us.

 

Sources:

מקור הדברים בתיקוני שבת אחר תפילת ערבית. וכ״ה בח״י שבת ה בתחלתו. שם ז. וי״א שאדרבה מקור הדברים בח״י – ראה ח״י מהדו״ח. וכבר כן בקרבן שבת יב (ע׳ ס). וראה מגיד תעלומה לירושלמי ברכות ב, א – שהראה מקור בירושלמי. וראה נהג כצאן יוסף ליל שבת כד. וכבר כתב באבודרהם ערבית ליל שבת שב׳ המלאכים שייכים לצדק ומאדים. וכ״ה בשו״ת מהרי״ל קסג (במהדורת מעון ירושלים – קנב). מנהגי מהרי״ל הל׳ שבת ז. מהרש״א תענית ח, ב ד״ה שמש. וראה מט״מ תלה, והובא בא״ר רסב, א. ולהעיר מפי׳ ראב״ע יתרו כ, יד. ס״ח תתשע. כלבו לה. מט״מ תל. תלב. סידור של״ה הובא בערוה״ש רמב, כ. סידור יעב״ץ שחרית שבת מזמור יושב בסתר.

ויש שכתבו לקשר עם חטא עה״ד שלא המתין לליל שבת לקדש. ובאוה״ח קדושים יט, כו, שזו סיבה לכל שפ״ד.

בנוגע ליין לבן – מפורסם שזו המצאה חדשה מא׳ הרבנים באהקת״ו ולא שערום אבותינו. ובכל הפוסקים ששקו״ט בזה והביאו עצות שונות – מעולם לא עלתה על דעתם כדבר הזה. ועיקר הענין שלא לקבל שבת בקידוש בשעת ממשלת מאדים, מחמת שאז בא מלאך רע משרש מאדים לביתו, ואינו שייך לשתיית יין או וכש״כ לא לצבע היין. ולהעיר שבמגיני אברהם ברודנא לת׳ הצ״צ ר״ל שבמקדש על הפת ל״ש החשש. אבל גם הוא ל״כ כן בנוגע ליין לבן. וגם בדבריו, סתימת כל הפוסקים שלא כדבריו. וכללא כיילו לן בכ״מ שאין להמציא חילוק חדש בדבר הרגיל. ובדבר הרגיל הו״ל להפוסקים לאשמועינן בהדיא.

ולהשאלה שגם בתפלה יוצא יד״ח קידוש – אה״נ, שיש שכתבו לקבל שבת מבעו״י מה״ט – ראה מהרש״א שם. קרבן שבת שם. ועוד. וראה ישראל סבא קדישא ע׳ שעג שהקפיד גם על הבדלה וערבית. וי״ל בפשי׳ במה  שנזהרים רק בקידוש ולא בערבית, שעיקר קבלת שבת ניכר בקידוש, וע״ד שי״א שאפשר להתפלל ערבית מבעו״י בליל שבועות, אבל לא לקדש שרק בזה נראה כאילו חסר מעט ממ״ט הימים. וא״ש בפרט להנ״ל שהטעם מחמת כניסת המלאך לביתו. ולכל היותר אפ״ל שכיון שקידוש עיקר מצותו ביין אדום (ששייך למאדים – ראה רבינו בחיי תולדות כה, ל. באר שבע אלבאז פתחי עולם ע׳ רצא. וראה לקוטי לוי״צ ב ע׳ רעט.  ובכ״מ בדא״ח) לכן  נזהרו בקידוש דוקא. ושקו״ט בזה בקובצי הערות ועוד. ופוק חזי מאי עמא דבר. וכן מורים כל רבני אנ״ש. וראה תפארת יהודה קלמן 326. קובץ העו״ב תשא תשס״א.

וא״ש גם מה שאין מקפידין ביו״ט בליל רביעי בשעת ממשלת מאדים – ועד״ז בקידושא רבה בשעה שתים וכדומה – שעיקר הענין מחמת כניסת המלאך לביתו. וכבר העיר בזה במשנת יעקב קאפיש רעא. וראה ויג״מ טו, ב. ובלא״ה, בכ״מ שדוקא בשבת שייך התגברות הקליפה במקום הקדושה, ושייך גם לבריאת המזיקין בע״ש ביה״ש – ראה (נוסף להמובא לעיל) בפי׳ קדמון לספר חסידים הנ״ל ע״ד רוחות רעות בשבת שרשעים יוצאים מגיהנם, משא״כ ביו״ט. וראה אבודרהם ערבית ליל שבת בטעם ברכת מעין שבע שלא  תיקנו ביו״ט. וכנראה ר״ל שגם כשחל בליל רביעי לא תיקנו משום לא פלוג.

והנה, בכ״מ שהענין לקדש דוקא בשעת ממשלת צדק – אבל בעולת שבת מפורש להמתין עד שיעבור ממשלת מאדים. וכ״ה בשו״ע אדה״ז רעא, ג, לקדש לאחר שעה תוך הלילה. וראה פתה״ד שם ב.

בכללות הענין דמזל מאדים – ראה זח״ג רטו, א. כד הקמח ערך פורים. ועוד. וראה אור חדש דרך התפילה אלעסק ע׳ עג. שם ע׳ כו. זכרון יוסף בלאזוב הגש״פ ע׳ קפד.

והעירני ח״א וז״ל:

דרך אגב, בנוגע לתיקוני שבת, מצאתי בס’ ‘קבלת האר”י’ ח”א, לרב יוסף אביב”י, שמוכיח שרבי יהודה הכהן מקראקא, בעל התיקוני שבת, קיבל את תורת האר”י מחכמי שלוניקי, ובראשם רבי יוסף ב”ר משה ששון (ע’ 499). הוא מצטט (ע’ 361) מפנקס הר”י ששון, שנמצא בכת”י בספריית אוקספורד, שכתב, “קבלת שבת מבעוד יום”, ואולי הוא רמז לדברי התיקוני שבת. אך עכ”פ, ברור מהתיקוני שבת שכל העניין הוא להקדים ולא לאחר.

ומ”ש שהטעם שלא מקפידים שלא לקדש קידושא רבה בשעת שליטת מזל מאדים וכן ביו”ט, שעיקר הטעם משום ב’ המלאכים – הנה לכאורה אינו עולה יפה עם שיטת העולת שבת ובעקבותיו כ”ק אדה”ז, שיחכה עד לאחר שעה שביעית, שהרי בנוגע למלאכים הרי כל העניין הוא להקדים, וכי מי שאכל שום וריחו נודף כו’? אלא לכאורה העיקר הוא משום סכנה ושייך דווקא לקבלת שבת (ע”ד דברי המהרש”א בתענית ח’ ע”ב), ועיקרו בקידוש – כפי שכותב כת”ר, וכן משמע מגישת כ”ק אדמהמ”ש לעניין, שדשו בה רבים הוא עניין לסכנה דווקא, ולכאורה אינו עניין כ”כ לברכת המלאכים.

מ”ש שע”פ אבודרהם נראה שלא תיקנו בליל רביעי משום לא פלוג – אכן פלא שהאבודרהם שואל למה לא תיקנו בחול וביו”ט ועונה רק בנוגע לשאר לילות ולא ליל ד’, אך לענ”ד, קשה לומר שלא חששו לסכנה משום לא פלוג, הרי חמירא סכנתא מאיסורא. ולכאורה צריך להגיע בין כה לתירוצים שונים – לרבינו פרחי’ משום שהעם טרודין בשמחת יו”ט ואינם מגיעים לביהכ”נ למעריב, וכדומה. ולהעיר שבפירוש ר’ מרדכי כונטיאנו על יסוד מורא לראב”ע (נדפס בהדרום גל’ כ”ז ע’ 217), ברא”ם (דברים י”א: י”ד), ובחת”ס (כתובות ג’ ע”ב) אגרת בת מחלת קשורה למזלות רעות מאדים ושבתאי, והרי מאדים יותר מסוכן משבתאי, שמאדים ממונה על שפ”ד חרב ומלחמה, ואולי יש לקשרו למחלוקת בין ס’ רזיאל המלאך ומהרח”ו באם המלאך הממונה על שבתאי הוא מיכאל או קפציאל – שהוא מצד שמאל ממחנה גבריאל ומלשון קצף, ועצ”ע.

ויש להוסיף שע”פ הראבי”ה ח”א ס”ר קושיא מעיקרא ליתא, שפירש שברכת מעין ז’ נתקנה משום סכנה שבתחילת ליל שבת מאדים קאי בזווי – מל’ קרן זווית (שלא כפרש”י ותוס’ בשבת קכ”ט ע”ב וכן הוא בערוך, שזווי מל’ זוגי, ובתוס’ בעירובין נ”ו ע”א גרס מלכתחילה מאדים בזוגי ולא זווי – אלא כפי’ הרמב”ם המובא בחי’ הריטב”א שם שזווי הוא בכל פינה של 90 מעלות וכן הוא), וכן הוא בכלבו בשם הרר”נ. אך בפי’ ר”מ כונטיאנו משמע שהסכנה הוא בשותפות המזל השולט בכללות היום והלילה, שהוא המזל הראשון של אותו יום\לילה (כדאיתא בס’ יצירה), עם המזל השולט בשעה ההיא, ולכן דווקא בתחילת ליל שבת הוא ‘מאדים שבמאדים’.

ולהעיר שמנהג זה שורשו בחסידי אשכנז, והמקורות הראשונים הם מהרי”ל בשם הרוקח ואבודרהם בשם מהר”ם מרוטנבורג, ולכן קרוב לומר שהראבי”ה שחי בתקופת הרוקח (היה מבוגר ממנו בכ20 שנה) ובקירוב מקום (וורמס וגרמייצא) התכוון לאותו עניין – שהרי מלשונו מוכרח שהוא טעם אחר לסכנה מטעם הנפוץ מפרש”י שהמאחרים לא יסתכנו בחזרתם בשדות, ולא כאלו שפירשו שהסכנה בשדות הוא משום אגרת בת מחלת או מזל מאדים, אלא בראבי”ה הוא פירוש אחר לגמרי, ולא כ”כ ברור מה הקשר בין ברכת מעין ז’ לסכנה – אם לא לעכב את הציבור מפני המאחרים – ואולי כוונתו הוא לאחר התפילה בכדי שלא יקדשו בשעה ראשונה של הלילה, ואם כנים דברנו, הרי מצאנו מקור הכי קדום למנהג זה, ועצ”ע.

ולהעיר שבאם כנים דברנו לעיל בעניין המלאכים הממונים על שבתאי, מובן למה הזהירות מוגבלת לשבת ולא לליל ד’, שהרי הרוקח הוא מחברו של ס’ רזיאל המלאך שלפנינו. ונסחפתי במקום שראוי לקצר.

עכ״ל.

 

 

#3350