« go back

Why do some people not drink red wine between 6 and 7 on friday?

 

White wine: There is a custom not to make kiddush on Friday nights between 6 and 7. The original sources make no mention of red wine specifically; likewise, the explanations provided for the custom do not link it with the color of wine either. The accepted interpretation is that this applies to all types of wine, and according to many – even if one makes kiddush on bread.

The reason for this custom: the Gemara tells us that the hours of the day are associated with the seven Mazalos, constellations or planets – Mercury, Moon, Saturn, Jupiter, Mars, Sun, Venus, each one operating hour of the day in a rotating system; these celestial forces have influence on this world during their corresponding hour. During this hour of 6-7, the constellation of Tzedek (and its corresponding angel Tzadkiel) ceases to be dominant and the constellation of Maadim takes over. Maadim (and its corresponding angel, Samael, pronounced usually as “the Samach Mem”, the source of evil who rules over this Mazal), -the mazal identified with the Esav (Edom), Amalek and Haman- is associated with negative influences and is said to be the cause of destruction, plagues, murder, sickness, and punishment, among other such causes. The Gemara tells us that those born during the hour of Maadim have a tendency towards becoming a Shochet or Mohel, a profession involving bloodshed.

Thus, it’s recommended to avoid acceptance of Shabbos thorough kiddush in the times when Maadim dominates, so as not to add spiritual energy to Maadim. The reason for the particular caution when making kiddush because Chazal tell us that two angels accompany people on their way back home from shul on Friday night—a good angel and an evil angel. If the house has been prepared (the candles lit, the table set, etc.), the good angel gives a blessing that the next Shabbos will be the same, and the evil angel is forced to respond Amen. If the house is not prepared for Shabbos, the evil angel wishes that the next Shabbos will be the same, and the good angel is forced to respond Amen. These two angels correspond to the Mazalos of Tzedek, Jupiter, and Maadim, Mars. Thus, at this time it’s important not to allow the negative angel dominion over us.

 

Sources:

מקור הדברים בתיקוני שבת אחר תפילת ערבית. וכ״ה בח״י שבת ה בתחלתו. שם ז. וי״א שאדרבה מקור הדברים בח״י – ראה ח״י מהדו״ח. וכבר כן בקרבן שבת יב (ע׳ ס). וראה מגיד תעלומה לירושלמי ברכות ב, א – שהראה מקור בירושלמי. וראה נהג כצאן יוסף ליל שבת כד. וכבר כתב באבודרהם ערבית ליל שבת שב׳ המלאכים שייכים לצדק ומאדים. וכ״ה בשו״ת מהרי״ל קסג (במהדורת מעון ירושלים – קנב). מנהגי מהרי״ל הל׳ שבת ז. מהרש״א תענית ח, ב ד״ה שמש. וראה מט״מ תלה, והובא בא״ר רסב, א. ולהעיר מפי׳ ראב״ע יתרו כ, יד. ס״ח תתשע. כלבו לה. מט״מ תל. תלב. סידור של״ה הובא בערוה״ש רמב, כ. סידור יעב״ץ שחרית שבת מזמור יושב בסתר.

ויש שכתבו לקשר עם חטא עה״ד שלא המתין לליל שבת לקדש. ובאוה״ח קדושים יט, כו, שזו סיבה לכל שפ״ד.

בנוגע ליין לבן – מפורסם שזו המצאה חדשה מא׳ הרבנים באהקת״ו ולא שערום אבותינו. ובכל הפוסקים ששקו״ט בזה והביאו עצות שונות – מעולם לא עלתה על דעתם כדבר הזה. ועיקר הענין שלא לקבל שבת בקידוש בשעת ממשלת מאדים, מחמת שאז בא מלאך רע משרש מאדים לביתו, ואינו שייך לשתיית יין או וכש״כ לא לצבע היין. ולהעיר שבמגיני אברהם ברודנא לת׳ הצ״צ ר״ל שבמקדש על הפת ל״ש החשש. אבל גם הוא ל״כ כן בנוגע ליין לבן. וגם בדבריו, סתימת כל הפוסקים שלא כדבריו. וכללא כיילו לן בכ״מ שאין להמציא חילוק חדש בדבר הרגיל. ובדבר הרגיל הו״ל להפוסקים לאשמועינן בהדיא.

ולהשאלה שגם בתפלה יוצא יד״ח קידוש – אה״נ, שיש שכתבו לקבל שבת מבעו״י מה״ט – ראה מהרש״א שם. קרבן שבת שם. ועוד. וראה ישראל סבא קדישא ע׳ שעג שהקפיד גם על הבדלה וערבית. וי״ל בפשי׳ במה שנזהרים רק בקידוש ולא בערבית, שעיקר קבלת שבת ניכר בקידוש, וע״ד שי״א שאפשר להתפלל ערבית מבעו״י בליל שבועות, אבל לא לקדש שרק בזה נראה כאילו חסר מעט ממ״ט הימים. ולכל היותר אפ״ל שכיון שקידוש עיקר מצותו ביין אדום (ששייך למאדים –  ראה רבינו בחיי תולדות כה, ל. באר שבע אלבאז פתחי עולם ע׳ רצא. וראה לקוטי לוי״צ ב ע׳ רעט. ובכ״מ בדא״ח) לכן נזהרו בקידוש דוקא. ושקו״ט בזה בקובצי הערות ועוד. ופוק חזי מאי עמא דבר. וכן מורים כל רבני אנ״ש. וראה תפארת יהודה קלמן 326. קובץ העו״ב תשא תשס״א.

וא״ש גם מה שאין מקפידין ביו״ט בליל רביעי בשעת ממשלת מאדים – ועד״ז בקידושא רבה בשעה שתים וכדומה – שעיקר הענין מחמת כניסת המלאך לביתו. וכבר העיר בזה במשנת יעקב קאפיש רעא. וראה ויג״מ טו, ב. ובלא״ה, בכ״מ שדוקא בשבת שייך התגברות הקליפה במקום הקדושה, ושייך גם לבריאת המזיקין בע״ש ביה״ש – ראה (נוסף להמובא לעיל) בפי׳ קדמון לספר חסידים הנ״ל ע״ד רוחות רעות בשבת שרשעים יוצאים מגיהנם, משא״כ ביו״ט. וראה אבודרהם ערבית ליל שבת בטעם ברכת מעין שבע שלא  תיקנו ביו״ט. וכנראה ר״ל שגם כשחל בליל רביעי לא תיקנו משום לא פלוג.

והנה, בכ״מ שהענין לקדש דוקא בשעת ממשלת צדק – אבל בתיקוני שבת מפורש להמתין עד שיעבור ממשלת מאדים. וכ״ה בשו״ע אדה״ז רעא, ג, לקדש לאחר שעה תוך הלילה. וראה פתה״ד שם ב.

בכללות הענין דמזל מאדים – ראה זח״ג רטו, א. כד הקמח ערך פורים. ועוד. וראה אור חדש דרך התפילה אלעסק ע׳ עג. שם ע׳ כו. זכרון יוסף בלאזוב הגש״פ ע׳ קפד.

 

 

#3350


Add Comment

Your Email address will not be published