Making Brachos Out Loud

 

Question:

Is it true that there’s a Minhag Chassidim not to make ברכות הנהנין out loud so no one should answer אמן and then there will be a shaala if they were יוצא? And is this a proper conduct to follow?

 

Answer:

Indeed, it is better not to say the Brochos out loud. However, it has nothing to do with answering Amen, rather with hearing the entire Bracha (see the Alter Rebbe quoted below). You may, however, say the conclusion out loud, which will allow people to answer Amen. (Some say there is an inyan to do so, whether to increase kavanah, or that people “chap arein” another Amen. Depending on the circumstances, it could also remind people to make a Brocha before eating etc. But the Rebbe did not do so.)

Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, Chapter 213, Halacha 4:

A person does not fulfill his obligation by listening to a blessing, even if he responded Amen, unless: a) he heard the [entire] blessing, from its beginning to its end, b) he intended to fulfill his obligation by listening, and c) the person who recited the blessing intended to fulfill the other person’s obligation. [If all these conditions are met, then the listener] fulfills his obligation, even if he did not answer Amen.

(There are authorities who maintain that a person fulfills a mitzvah ordained by the Sages [if he performs the desired act, even if] he did so without intending to fulfill [the mitzvah]. According to their view, even if the person reciting the blessing did not have the intent to fulfill the obligation of another person and the listener did not intend to fulfill his obligation by listening, [the listener still] fulfills his obligation. [This ruling applies] both with regard to a berachah acharonah and a berachah rishonah. For example, if one held a fruit in his hand, intending to partake of it or [held an article associated with] a mitzvah [in order to] to perform it, and before he was able to recite a blessing, he heard another person recite a blessing for his own purposes, he is not required to recite a blessing. Weight should be given to their words, and one should take care that he does not enter a situation where there is doubt whether or not a blessing he recites will be in vain.)

 

Sources:

בכ״מ ערערו על המנהג שמברכים ברכות השחר בקול. ובשו״ת רמ״ע מפאנו קט כתב שמנהג טוב הוא אבל שיכוונו שלא להוציא ושלא לצאת. וראה שו״ת מהרשד״ם או״ח א. מבי״ט קיז. שם רפ.

ובשו״ע אדה״ז ו, ט כתב שאין לערער על המנהג. וראה עד״ז אדה״ז רצו, יז. והקשו ממש״כ שם ריג, ד, במוסגר שיש לחוש לדברי האומרים שכל השומע ברכה מתחלתה עד סופה יוצא אפילו בלי כוונה. וכ״כ שם תפט, יב. וראה בדברי נחמי׳ תפט ד״ה אלא ששמע, שבשומע ספה״ע מש״ץ שאני.

וראה בהנ״ל בתהל״ד ו, ד. חקרי הלכות ט, ח, א. ובארוכה עטרת משה חנונו ב, ל. ועיקר הענין שכל שנהגו כך שהציבור חוזר ומברך ה״ז בגדר אדעתא דהכי שאין רוצים לצאת. וראה גם קובץ בית אהרן וישראל צא עד״ז.

ועצה טובה קמ״ל בקצוה״ש הערות למעשה ע׳ קפב להתנות מראש שמגלה דעתו שאינו רוצה לצאת. ועצ״ע אם יוכל להתנות בתחילת השנה על כל השנה וכדומה (ויש שהציעו לעשות כך בתחילת ימי העומר שלא לצאת בספה״ע), דשאני נדרים דהו״ל גדר טעות שאין פיו ולבו שוים, ראה הגהות רעק״א לשו״ע יו״ד ריא, ב, משא״כ במצוות שגם בטעות מהני למ״ד שאצ״כ. וראה מזה הליכות שלמה פסח יא. שו״ת נתיבות אדם יג. שערי זבולון סג.

ומעשה רב שבהתוועדות לא נהג הרבי לברך בקול.

ואכן כך נמסר כמנהג חסידים כשמסובים יחד לא לברך בקול מטעם הנ״ל. וכן העיד גם ידידנו הרה״ג וכו׳ הגרמ״מ שליט״א גלוכובסקי בשם הגרמי”ל ע״ה לנדא.

והעיר ח״א, שלכאו׳ אא״פ להוציא רק בקבועים יחד. ואכן, בדלא קבעו נראה עיקר שאינו פוטר, ולא על זה מדובר. אלא שלקביעות סגי בישיבה באופן שאין דעתם לעקור מיד. עוד העיר משו״ע אדה״ז קסז, יח, שנהגו עכשיו לברך כל אחד לעצמו וכיון שנהגו כן ה״ז כאילו היתה דעתם בפירוש בקביעותם יחד שקובעים ע״ד שלא להצטרף. ולפ״ז, יש מקום לסברא דליכא קביעות, לפי שכך נהגו. ואפשר שמש״כ אדה״ז ריג, ד הוא לחומרא להדעות שא״צ קביעות.  כן העיר מחי׳ הצ״צ יד, ד בדעת השו״ע  שאפשר להוציא ללא קביעות, שהוא רק בנתכוון להוציא. (וראה משנ״ב קסז בבה״ל יג ד״ה אם). אמנם, לא קאי התם לסברת אדה״ז מדין מצאצ״כ.

לברך בקול רם לעורר הכוונה – ראה של״ה הובא בבאה״ט תרמג, ה. ועוד אבל להעיר מערוה״ש סא, י.

שיוכלו לענות אמן – נוסף להנ״ל, ראה זח״א קס, א. ח״ג ברע״מ רעא, א. (וכ״מ קצת בפני משה לירושלמי ברכות ז, ג. ברכ״י או״ח ריג, ה. עמק יהושע ג. ועוד. ויש לדחות). וראה גם מחה״ש ו, ט. שע״ת שם ו. אבל ראה בשלילת המנהג מטעמים אחרים בפמ״ג שם בא״א ט. תשובה מאהבה ב, ריב. חת״ס או״ח קנט. וראה שו״ת צי״א יא, ב.

 

 

#32252