I have Smicha for shchitah and I go practice at a non-kosher market. Chickens will be used for treif only. Do I make a bracha before shechting? 

 

If the chickens will be kosher to eat (in other words, the knives will be checked, and they will be checked for treifos, or they could be checked because there’s someone there that knows to check them), and it is technically possible for you to change your mind afterwards and eat them, you should make a brachah, even if you’re initially shechting for goyim.

Kisuy hadam is done with a bracha regardless.

 

Sources:

שמלה חדשה סי׳ יט סעי׳ א. פמ״ג שם בש״ד ב. ועוד. והדבר מבואר כבר בריב״ש שצח ד״ה ומה שחידש, בין הדברים (במהדו״ח ע׳ תרא) הביאו בליקוטי פר״ח ליו״ד (בסו״ס פר״ח או״ח). וראה ערך השולחן יו״ד כח, יח. וכבר תמהו על שו״ת יחו״ד ב, נ שכתב שלא מצא דברי הריב״ש. ולהעיר גם מפסקי תלמיד הרשב״א בשיטת הקדמונים שבת ב.

וראה באריכות גדולה הנסמן בהלכה למעשה נסיר א, כח. חמדת אברהם דיין ד, יד.

כיסוי הדם – דל״ד לשחיטה, שבשחיטה מברך רק באפשר לאוכלו, אבל בכיסוי כל שראוי׳ מצ״ע לאכילה מברך. ורק בנתנבלה בידו או נמצאת טרפה פטור. וכ״כ בגנת ורדים בגן המלך נה לחלק כך.

וכן מדוייק בל׳ הרמב״ם ריש הל׳ שחיטה ״שישחוט מי שירצה לאכול״ (אף שלדינא גם כשאינו רוצה לאכול אבל שייך באכילה, כגון אם ימלך), ולגבי כיסוי הדם – שם יד, י, שאינו חייב בכיסוי רק ב״דם שחיטה הראוי׳ לאכילה״.

ומפורש הוא בתוספתא חולין ו, ד: השוחט לרפואה לאכילת גוים ולאכילת כלבים חייב לכסות. וכן בתו״כ אחרי יא. והובא בשלה״ג בפסקי ריא״ז חולין רפ״ו (הב״ד בכנה״ג יו״ד כח בהגה״ט לז, הביאו בבאה״ט כח, יט). או״ז כסוי הדם שצח. ראב״ד בכורים ט, ו. וראה דרך אמונה שם בביאור ההלכה ד״ה אחד. וכ״כ בטור כח: אפי׳ א״צ לו לאוכלו. וראה ב״ח שם ד״ה כל השוחט. ובשו״ע כח, יח נזכר רק כבחולין פה, ב, אע״פ שא״צ אלא לדם.

והטעם, לפי שאם רוצה יכול לאכול, ראה בה״ג הל׳ כיסוי הדם. שאילתות צא. מעדני יו״ט חולין ו, א, ש. ובגר״א ופי׳ הח״ח לתו״כ שם שהוא מילפותא דקרא. ובאו״א, בר״ש לתו״כ שם, וכן בלבוש כח, יז, הובא במעדני יו״ט שם וכתב טעם אחר, שבכיסוי הדם הכל תלוי בשחיטה ובשפיכת הדם, ולא באכילה, ושמ״מ שחיטה היא. וכ״ה בב״ח. ועמד בהחילוק בין דברי הלבוש למעגני יו״ט בכנה״ג שם לו. ומשמע שלבוש בשחיטה המצוה רק ברוצה לאכול, אבל בכיסוי הכל תלוי בגוף השחיטה ולא במצות שחיטה.

ועד כדי כך שי״א שגם בשוחט עוף של גוי חייב בכיסוי – ראה שו״ת תורת מרדכי יו״ד קט. נטיעה של שמחה יו״ד כט. אבל ראה זכרונות אליהו דלקמן].

ונפק״מ בכ״ז אם צ״ל עכ״פ ראוי לאכילה.

וראה הנסמן באנצ״ת ערך כיסוי הדם ע׳ תקג.

ופשוט שהכוונה בברכה. וכ״כ במסגה״ש יו״ד סוסי׳ כח. וראה גם בני יונה למראה ריאה דלקמן.

וצע״ק בלשון שמלה חדשה כח, כב. ועמד בזה בשו״ת שערי עזרה טראב א יו״ד א.

וראה גם דרכ״ת כח, קל. ערוה״ש שם לה. כה״ח שם קב. קה.

אבל ראה זכרונות אליהו מני יו״ד ערך כסוי הדם טז בשם ריח השדה כת״י כח, כ. אבל עיקר דבריו בנוגע לברכת השחיטה. גם שם מיירי רק בשוחט לסגולה. ולעיי״ש, דלדידי׳ גרע מאכילת כלבים או גוים (אלא שג״ז קאי בברכת השחיטה, שלדונו מורה דנקט שגם בזה אינו מברך, והרי על הכיסוי ודאי מברך). וכנראה טעמו שבכגון דא ל״ש לאכילה. ואתיא כמ״ד שהכל תלוי אם ראוי לאכילה. וג״ז צ״ע, דהא איכא הסברא שאם ימלך יאכל. ולדעת גוו״ר העיקר שהוא מין הראוי לאכילה, ולא שכך הוא במציאות.ואפשר דס״ל שבכגון דא לא מסתבר דימלך. וראה בדבריו שו״ת חמדת אברהם דיין ד, יד. וראה מראה ריאה קמה כשחטפה כלב ולא יבוא עוד לאכילה. וכבר תמה בדברי ריח השדה בשו״ת יחו״ד ו, נ. (אלא שעיקר דבריו להקשות בנוגע ברכת השחיטה).

וראה בארוכה – שו״ת ראש יוסף (יוסף) יו״ד לא. שרה״מ ח, מז.

 

 

#31899
#44364