If one accidently made a Ha’adama on a fruit and he has another fruit in front of him (which he was planning on eating) can he/does he have to make an Haetz to eat the 2nd fruit?

 

No, unless you thought the fruit you’re holding is haadama, in which case it won’t cover the other fruit.

 

Sources:

שהכל נכלל בברכת בפה״א.

ולכאו׳ ל׳ תר״י ברכות מא, א בד״ה ועוד בא להשמיענו ״זהו כשמתכוון לברך על אותו הפרי״, ועד״ז בלבוש רו, ב, מורה דלא מהני על פרי אחר. אבל בפשטות לא נחית לדיוקא. ולא תידוק מינה, שהרי בהמשך כתב לשלול רק כשמברך על פה״א והביאו מין אחר שברכתו בפה״ע. ונראה פשוט שאך זו כוונתו.

וברירא לן מילתא, שלמ״ד שבבירך בפה״א על פה״א ונתכוון לפטור פה״ע יצא, ודאי יצא גם בזה אפילו בפרי אחר. כי איבעיא לן, למ״ד שלא יצא. ונראה דתלוי איך נפרש סברתם. והנה, אדה״ז בסדר ברה״נ א, ו נקט בטעמא דמילתא, שאחרי שברכתו אינה לבטלה ה״ז כלכתחילה וצריך לברך כתיקון חכמים. ומריש הו״א דלפ״ז כיון שאין ברכתו לבטלה לא הותר לו לאכול עוד. אלא שד״ז אינו, דא״כ נימא שיאכל רק משהו. (ולהעיר משו״ת אג״מ או״ח ב, מ. אבל יתכן דהתם קאי רק בבירך במ״מ על דבר שברכתו שהכל, שבפלוגתא תליא. ולא בכל ברכה כללית. וראה גם כעי״ז במשנ״ב רג, ג. ואף גם להדעות שבברכה כללית לא יצא מכלל מעילה (כ״מ באבודרהם הקדמה להל׳ ברכות. השלחן סעודה ג. וראה מעיו״ט ה לרא״ש ברכות ו, ג. פתח הדביר רג, א – לד, א ד״ה אכן. אוצר חיים ברודא ברכות לה, א ד״ה מאי תקנתי׳. שו״ת חתן סופר קט) – היינו בלא למד, ולא בדיעבד. וראה שו״ת אג״מ ט, יח, יא). ועכצ״ל שכיון שאין ברכתו לבטלה ממילא חלה על הכל. ואין טעם לחלק מסברא בין פרי שבידו, לפרי אחר שבדעתו לאוכלו, או עכ״פ כשהוא לפניו. וכש״כ בנתכוון לפוטרו.

ונראה דלא שנא משאר ברכה כללית, שפשטן של דברים הוא שיכול לברך ולפטור גם שאר מינים. וכן מצינו להדיא לענין ברכת שהנ״ב על הפת, שאין סברא שאחר שאכל כזית ראשון יברך על השני המוציא אלא נפטר גם בכל אותה הסעודה – ראה שכנה״ג רו בהגה״ט ב. הובא בכה״ג שם ז.בופשטא דמילתא שגם בדברים הבאים מחמת סעודה נפטרו. ואין סברא לחלק בין ד״ז לברכת בפה״א על פה״ע (אף שיש שכתבו דשאני שהכל שתיקנוה מעיקרא כברכה כללית. אבל פשטות כל הפוסקים שאין לחלק).

ואכתי אפ״ל ולחלק כשיש ב׳ מינים שחלה רק על מין אחד. אבל כ״ז רק לטעמי אחריתי. אבל אם הוא מחמת שלא תהא ברכתו לבטלה, בהכרח לומר כדלעיל.

ובאמת, תלוי גם אם הי׳ בדעתו שהמין שאוכל הוא פה״א ולכן טעה, או שנכשל בלשונו, שבנכשל בלשונו הרי בדעתו בברכתו לפטור הכל, אבל בטעה בנוגע לפרי שבידו ולא בנוגע לפירות אחרים, הרי לא נתכוון לפטור שאר הפירות. ובאמת שקו״ט בכ״מ איפכא, בבירך בפה״א על פה״ע שיצא, ויש מין אחר שברכתו בפה״א לפניו, שבאופן הנ״ל איפכא הוא, שבנכשל בלשונו לא יפטור פה״א כיון שלא נתכוון להם. וראה חסל״א רו, א. זכרנו לחיים תרכ״ז ערך ברכות ה. שו״ת מכתם לדוד או״ח יא. הר צבי א, קו. אפיקי מגינים רו, ד. ועוד. ולפ״ז יצא לנו שבנדו״ד איפכא הוא. [אמנם, ילה״ע מסברת המלא הרועים ברכות יב, א ד״ה פשיטא, שמה שבאמר שהנ״ב יצא, לא מהני רק ביודע שהוא יין ורוצה לפוטרו בשהכל ולא בטעה. וראה גם שו״ת ר׳ עקיבא יוסף או״ח א, סז. אבל בכל הראשונים בברכות שם ל״מ הכי – ראה תר״י שם. רא״ש ברכות א,יד. רמ״א או״ח רט, א. וראה גם ראש יוסף שם. וגם לדעת מלא הרועים, העיקר שיודע מין האוכל, ובכה״ג יצא הן בנכשל בלשונו או בטעה לפטור בשהכל].

וראה בעניננו ערוה״ש רו, ג. (וצ״ע מש״כ בשם הט״ז שגם כשאינו לפניו מהני, שבט״ז שם קאי קאי לענין אחר). אפיקי מגינים שם ד. ישועת דוד או״ח ד. שו״ת בא״מ א, ח. פתחי הלכה ברכות ב הע׳ 57. מגילת ספר כד. וזאת הברכה חלק התשובות ב. ואנחנו נברך כח. בירורי ברכות ע׳ שז ואילך.

 

 

#31357