שנים מקרא וזאת הברכה
שאלה:
כתב ברכי יוסף (סימן רפה סק”ד) ז”ל, “ביום הושענא רבא יקרא פרשת וזאת הברכה שמו”ת. האר”י זצ”ל” עכ”ל. וכן כתב משנ”ב (סימן רפה, יח) ז”ל, “וביום הושענא רבה יקרא שמו”ת פרשת וזאת הברכה, ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד [שע”ת]” עכ”ל, ומקור הדברים מברכי יוסף. ועיין פמ”ג (סימן רפה א”א סק”ז) שכתב שבליל הושענא רבה יקרא שתים מקרא של פרשת וזאת הברכה. אכן במשנ”ב (סימן תרסט, ד) כתב ז”ל, “כתבו הפוסקים שבליל שמחת תורה יקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום שעתה הוא זמנה” עכ”ל.
וצ”ב מדוע לא כתבו שיכול לקרוא וזאת הברכה מתחילת חול המועד ומדוע ימתין לקרוא בהושענא רבה.
מענה:
מה שדנו היינו לענין זמן הראוי, שנוהגין תמיד בע״ש. אבל מדינא יכול לברך ממנחת שבת שלפני׳ או מיום ראשון. אבל ראה שו״ת קנה בושם א, טז. שם ד, כא. ולדידי׳ קריאת המועד מפסיקה, ואינו יכול לקרוא מיום ראשון. ובהסכמה לשם השיגו. וראה שבה״ל י, עח. ובדעת הגריש״א – ראינו דברים סותרים. וי״א שהדר הוא לכל חסידיו.
#31149
