Hagdara of נקטם ראש הלולב

 

Question:

I understand that a Lulav is nifsal if נקטם ראשו even משהו. Dealing with many Lulavim I always come across some that I’m not sure about. To break down the question:

1. Is it true that נקטם ראשו is only an issue if its noticeable at arm’s distance, similar to the way other psulim are viewed (it’s a little difficult to reconcile this with משהו)

2. If I cannot tell for sure that its נקטם ראשו, sometimes its possibly moch or just the natural way it comes that is not exactly a 100% full “shpitz“, is that also considered to not be noticeable from arm’s length and therefore ok?

 

Answer:

As long as it is noticeable, without looking in depth.

When in doubt, it is considered not noticeable.

Some experts claim there’s a way to tell. Naturally, there’s always a hole on the top of the lulav. If you can see the hole completely through a magnifying glass, it is obvious that it wasn’t chopped off. Another way is to see that the brown all around it is complete.

 

Sources:

כיון שמפורש להדיא שפסולו משום הידור ולא משום לקיחה תמה. וכ״מ קצת בתוס׳ סוכה כט, ב בתי׳ בתרא. ובשו״ע אדה״ז תרמה, ו משמע שאפי׳ בפסול דלקיחה תמה תלוי בנראה בתחילת השקפתו. וראה שו״ת אמרי כהן סוסי׳ י.

ולא תיקשי מריטב״א סוכה כט, ב ד״ה נקטם שאע״פ שאין הדרו מתמעט בכך במשהו מ״מ פסול כיון שאינו הדר במיעוטו – שהכוונה שבמשהו עדיין נראה בחיצוניות  יפה והדר. אבל לא כתב שהוא באופן שצריך עיון והתבוננות. ואדרבה, כתב שעשו דינו כחוטמו של אתרוג.

וכן מצינו בעיקרי הד״ט לג, כא בקוץ ארוך שבלולב שנקטם, שהכשיר גם מטעם שאינו ניכר.

וצ״ע בפמ״ג תרמה במ״ז ו, שכתב שצריך לעיין אם לא נקטם כל שהוא. וראה גם בכור״י טז. ויש שר״ל בפירוש דבריהם שהלולב גבוה יותר וניכר ראשו לעין בשעת לקיחה, ולכן  השיעור הוא לפי ראי׳ מקרוב. אלא שבמשנ״ב השמיט דבריהם. ולכאו׳ סותר גם למש״כ הפמ״ג תרמח בא״א יח.

וגם לפמ״ג באם אינו נראה לעין במעיין בה, ודאי אי״ז קטימה. והרי כתב להדיא, שיכול להכיר בה כשיעיין בה. ומכלל שכשאא״פ להכיר כשרה. ובבכור״י מפורש יותר שבקל יכול להכיר.

ועוי״ל, שבאמת גם לפמ״ג ה״ז בהשקפה ראשונה, אבל  שאני לולב משאר פסולי הדר, שהרי חסר משהו, ולכן בכדי לידע שחסר צריך שימת לב לראש הלולב, ותו לא, ולא מדובר בעיון רב. ועוד, שר״ל שברגע שרואה שינוי הניכר – הנראה לעין מיד – עליו לעיין שלא נקטם.

ופשוט שבספק ה״ז בגדר שאינו ניכר להדיא. ויש לצרף הדעות ששיעורו ברוב ארכו, ושהוא ברוב העלים, ואיכא ס״ס. וכ״מ גם בפמ״ג שם שכשאינו ניכר במעיין בה כשר. וראה אמרי כהן שם. ושם צירף גם דעת הראב״ד שהוא רק בנקטם מגוף השדרה.

ועוד להעיר מסברא מחודשת שיש שר״ל שבהיות וכל שצריך לעיין אם נקטם אין כאן חסרון ביופי הלולב – עכצ״ל בפי׳ נקטם ראשו שהוא רק אם נקטם עלה האמצעי באופן שאינו גבוה יותר משני העלים בצד. ובאמת, ג״ז כמעט ואינו ניכר אא״כ נקטם באופן שהושווה לעלים השלישיים.  אלא שכל אלו סברות מחודשות. ולא מצינו להן בית אב בראשונים. וסותר לפמ״ג ובכור״י הנ״ל.

שוב הגיע לידינו ס׳ ארבעת המינים המהודרים. וראה מה שהאריכו שם בטוטו״ד בנדו״ד, שם ט – ע׳ קפט ואילך, ובנספח ב – ע׳ רס ואילך. ונחתי לכמה מסברות הנזכרות.

 

 

#30878