אופן התפילה בימים נוראים

 

שאלה:

ידוע שכל מזונות של אדם קצובים לו מראש-השנה עד ראש השנה, ועיקר הדין בר”ה הוא על מזונותיו של אדם, והנני מתחבט בנוסח הראוי להתפלל, דאנחנו מורגלים לחשוב בנוסח ש”אין צריך ליתן להקב”ה עצות” והיינו שאם אדם עובד בעבודה מסוימת או שהשקיע כספו בהשקעה מסוימת אינו מתפלל שהקב”ה יצליחנו דוקא בעבודה זו או בהשקעה זו, שמה שעשה הרי הוא עשה רק לצאת ידי חובת השתדלות, אבל הקב”ה יכול לשלוח לו פרנסתו באופן אחר, א”כ הרי הוא מתפלל סתם שהקב”ה יתן לו פרנסה ברווח שיכול לשבת על התורה ועל העבודה בישוב הדעת, ואינו מפרט בתפילתו מהיכן הוא חושב או רוצה שיגיע הישועה.

אבל בדברי התוס’ בב”מ ק”ח. ד”ה לניסא מבואר שאם מתפלל על מין מסוים שיצליח הרי זה דבר טבעי שהקב”ה יקבל תפילתו בזה, ולכן אם אמר לאריס לזרוע חיטים והוא זרע שיעורים וכל השדות נתקלקלו יכול לטעון להאריס שחייב לשלם על ההפסד שהפסידו משום שאומר לו “אילו זרעתה חיטי הוה מקיים בי ותגזר אמר ויקם לך” (ופרש”י “מה שתבקש מן היוצר יעשה, ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין”) אבל אם לא אמר לאריס מה לזרוע והאריס לא זרע כלל, ונתקלקלו כל השדות אינו יכול לטעון לאריס שאם היה זורע היה הקב”ה מקיים את תפילתו (עיי”ש בגמ’) ופירשו התוס’ “וי”ל דשמואל מיירי כגון שאמר ליה זרע כל מה שתרצה דהשתא לא מצי למימר הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך דבסתמא לא היה מקבל הקדוש ברוך הוא תפלתו של זה שיצליח כל מה שיזרע אם לא שיעשה לו נס ולא קאמר לעיל הוה מקויים בי ותגזר אומר אלא לפי שמתפלל על מין אחד של חטין”.

ומבואר מדברי התוס’ שאם מתפלל על דבר מסוים שיצליח אין זה נס אם הקב”ה מקבל תפילתו, משא”כ אם יתפלל שכל מה שהאריס יזרע יצליח הרי זה בגדר נס אם הקב”ה יקבל תפילתו בזה.

ועיקר הענין הוא פלא, למה אם מתפלל על דבר מסוים מתקבל התפילה יותר, וגם הוא לא כמו שמורגלים לחשוב.

והדבר נוגע מאד למעשה באיזה נוסח להתפלל בזמני רצון הבאים לקראתנו, האם בנוסח שהקב”ה יצליח דרכי בעסק פלוני, או בכללות שהקב”ה ישליח לי פרנסה, ולכאורה נידון זה הוא ג”כ בשאר צרכי האדם כגון אדם הצריך רפואה ועושה השתדלות ללכת לרופא מסוים האם יתפלל בנוסח שהקב”ה ישלח לו רפואה ע”י רופא פלוני, או להתפלל בכללות שהקב”ה ישלח לו רפואה, וכמדומה הדעת נוטה יותר להתפלל בנוסח השני, אבל מה נעשה אם דברי התוס’ בב”מ הנ”ל, וצע”ג.

 הנני רוצה לדעת למעשה באיזה נוסח להתפלל, אודה מאד למי שיכול להוציא אותי מהסבך. אודה מאד שיאיר עיני בנושא זה.

מענה:

יכול להתפלל כרגיל.

מראה מקומות:

הנה, בנוגע לפירוט בתפלתו מצינו עד״ז בזהר ח״א קסט, א במה שאמר יעקב מיד אחי מיד עשו בגין לפרשא מלה כדקא יאות. ובשל״ה וישלח שלא יחשוב שהקב״ה בוחן לבבות ומבין כוונתו. ולהעיר מתענית ד, א בפירש״י לפי שלא פירט בשאלתו ואפשר שתהי׳ בעלת מום. וכן מצינו בס״ח תשפט: אל יאמר רבון העולמים הושיעני מאנשי אותה העיר אלא מאותן ומכל צוררי שמא אחרים עמהן. וראה אסת״ר ז, כ עה״פ פתשגן הכתב: לא שאלית כהוגן אם למרכב או למרכיבה. וכן בכ״מ.

אבל לכאורה מפורש הפכו פירש״י חוקת כא, א שאמרו נתפלל סתם ולא פירטו. וראה משך חכמה שם דסמכה להא דב״מ קו, ב. ולא העיר מדברי התוס׳. שוב נמלכתי, שמה שאמרו בנ״י נתפלל סתם היינו לפי שלא ידעו שם איך לפרט, משא״כ לכתחילה יש לפרט.

ועוד להעיר מתענית כט, ב שפירש״י צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה – ואינם יודעים לפרש צרכיהם. ומשמע שמ״מ מועילה התפלה.

אמנם, נראה שאי״ז ענין כלל לדברי התוס׳, ואין ראי׳ שבסתמא אין תפלה מועלת, דהתם כוונתם שהוא נס, שאינו מדרך השדה שיצמיח כל המינים שבעולם ולהצליח בזה. ובתוס׳ ר״פ כתב בל׳: מסתמא אין הבורא שומע ועושה תפלתו. ועכ״ז בדרך נס ג״ז אפשר. ועוד, שהמדובר הוא במכת מדינה וממילא אין הכרח שהתפלה תועיל לשנות המציאות, ושיוכל להצליח בנס כזה לזרוע כל דבר, שהרי רוצה להוציא עצמו מהכלל. ושו״ר כן בדברי סופרים להר״צ מלובלין ה. ועכ״ז כת״ש שגם בתפלה להצלחה עדיף לבקש על דבר מסויים דוקא. (וא״ש גם שבד״כ תפלה אינו בגדר נס. וראה מהרש״א קדושין כט, ב).

ולהעיר, שבכמה ראשונים בב״מ שם תירצו ופירשו באו״א – ראה באו״ז ב״מ שם בפי׳ הראשון. נמוק״י שם.

אמנם בתענית ח, ב, אמרו שליבעי רחמי אתרתי אי אפשר. וכן נפסק בשו״ע או״ח תקעו, טו. ובבן יהוידע תענית  פי׳ הטעם מחמת ביטול גזירה, וכשמבקש רק על אחד הוא בדרך חסד וצדקה, שלכן אינו  מבקש יותר עיי״ש. ובמג״א תקעו, יא דהיינו כשיש ב׳ צרות, אבל כשיש רק צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות אחרים עמם. ובפמ״ג שם דהיינו שלא יבואו עליהם. וראה סוכת שלום לר״א גוטמאכער כלל ג, ג דהתם קאי בדברים הבאים לעתים רחוקים ובשינוי הטבע ולא בדברים ההוים ושכיחים תמיד, וכאשר אנו מתפללים בכ״י בתפלת העמידה. וכן הביא משמו בארחות חיים ספינקא סוסי׳ תקעו שרק בביטול צרות אין לבקש על שנים. ובאמת, מפורש במאירי תענית שם דקאי בצרה מחודשת. ועוד שם בבן יהוידע שהוא רק בחו״ל.

ולכאו׳ מפורש הדבר בתפלה שתיקנו לנו אנכנה״ג ג״פ ביום שיברך ״את כל מיני תבואתה לטובה״. ושו״ר כן בעטרת זקנים על סוכת שלום שם ס״ק יג – פה, א.

ובכה״ח תקעו, סג, שביחיד יכול לבקש כמה בקשות. ואינו סותר לתוס׳ דהתם קאי להצליח בזריעה, כנ״ל. אבל איפכא מצינו בעין אליהו תענית שם, דרבים עדיף, ובשניהם אין לבקש על ב׳ דברים.

וראה בינה לעתים דרוש סג, וחת״ס עה״ת לימי הרחמים עה״פ אחת שאלתי. וראיתי בתפארת שלמה לר״ה עה״פ אחת שאלתי שכתב עפ״ד התוס׳ שלא לבקש בר״ה רק על דבר אחד פרטי. אבל בתפארת שלמה גופא שיבקש יראת שמים וממילא הכל בכלל, שאין מחסור ליריאיו. ובספרי חסידות ושיחות קודש נתבאר, שנוגע לו רק ה״אחת״, אבל ממילא מסתעפים מזה כל הפרטים.

ובדברי תורה מונקאטש תשיעאה, עט, בשם הרה״צ מצאנז שאין להתפלל בקוויטל להרבה פרטים, ויכתבו להצלחה ובזה נכלל הכל.

 

#30572