In Shnayim Mikra, should one repeat the last Pasuk again after the Targum in order to end with Mikra?

 

Yes.

 

Sources:

כמפורש בשו״ע אדה״ז רפה, ג. ומקורו במג״א רפה, א. ולפנ״ז בארחות חיים דין קריאת שמו״ת ג. והב״ד בפתה״ד רפט, ב (קמה, ב). ובהגהות לבו״ש למג״א העיר מטור רפד בנוגע לתרגום ההפטרה (וכ״נ בכוונת המג״א ממש״כ בל׳ אמרו. וכמ״ש אדה״ז במוסגר). והובא בכל הפוסקים – א״ר שם א. קיצור שו״ע עב, יא. בא״ח ש״ב לך יא. קצוה״ש עב. ג. ועוד, אף שהשמיטו במשנ״ב. והובא גם בכתהאריז״ל – בשעהמ״צ ואתחנן לד, ב. ושם בל׳ הוראה ״תכפול״. וראה דרך חכמה נתיב ו לשבת קיט, ב. אור צדיקים טז, ג. כה״ח רפה, לג. ובשל״ה מס׳ שבת ד״ה סוד קריאת שמו״ת (קלח, א) בשם הרמ״ק.

ובכ״מ שנהגו לקרוא מפרשה הבאה.

אמנם, בתורת מנחם רשימת היומן תשג״ה זמנים שונים ע׳ קלט ״אין כופלין פסוק מקרא בסוף הסדרה״. אבל נוסף לזה שלא נתפרסם כהוראה לרבים, ולא הובא בס׳ המנהגים (ובמנהג אחר שהובא שם, שלא נהגינן להריח מעשן נר הבדלה, ראינו מעשה רב ברבים כמ״פ שנהג בזה) ואין הכרח גמור שיש להנהיג כן היפך ההוראה המפורשת לדינא – העיקר שאפ״ל בפירושו, שהכוונה לשלול המנהג שהביא החיד״א במורה באצבע ד, קלא, הב״ד בכה״ח שם, וכ״ה בכה״ח פלאגי כז, ד, לחזור ולקרוא עוד ב״פ אחר התרגום. וראה פתה״ד שם שכך נהגו. ויש שהעמיסו כן בד׳ האריז״ל בשעהמ״צ (אף שאינו מוכרח כלל. וראה דרך חכמה שכתב בפשיטות שנהג האריז״ל לקרוא פ״א אחרי התרגום. והב״ד בפתה״ד רפה, ז. אבל ראה נגיד ומצוה במהדו״ח ע׳ קמג. וכן יש שהעמיסו כן בפע״ח שער הנהגת הלימוד ד״ה מנהגים של מורי. והעירו ממגילה ל, א: כופלין אותה, שהכוונה לקרוא פ״א. וכ״ה עד״ז בכ״מ. וראה שו״ת ברכת יהודה ב,יט. ויש שר״ל גם בדברי החיד״א שכוונתו רק פ״א. ודוחק. וראה בארוכה מנחת מאיר הל׳ שמו״ת ד, יז בהערות). ופשטות ד׳ המג״א ואדה״ז מוכיחים שהכוונה לקרוא רק פ״א.

אמנם, יש שר״ל שכיון שהמנהג לקרוא גם ההפטרה א״צ לחזור ולקרוא מקרא, או שיחזור אחרי ההפטרה. אבל ראה בשם הגרח״ק בגל׳ פעמי יעקב נא ע׳ קיח. וראה גל׳ זכור לאברהם תשס״ד ע׳ תעא. וממקומו הוא מוכרע שבפוסקים הביאו ב׳ דברים אלו – לקרוא ההפטרה וגם לקרוא פסוק האחרון – בחדא מחתא. ומכלל דבריהם שאומרים פסוק אחרון אחרי מקרא. ומודגש יותר בשל״ה שם. ועוד. והרי בזמן שהיו מתרגמים אמרו פסוק האחרון שבחומש אחרי המקרא ותרגום.

 

#29021