Can I gift my wife jewelry before I accepted Shabbos?
Question:
If my wife takes in Shabbos early or before the shekia (within 18 minutes), can I give her jewelry after she lights if I haven’t accepted Shabbos yet?
Answer:
Questionable.
If it is Shabbos jewelry to be worn in Shabbos it’s less of an issue. Nonetheless, it is best if you have in mind that she shouldn’t acquire it until after Shabbos and that until such time it is considered as a loan.
Sources:
תלוי אם האיסור על הנותן או המקבל. ובשו״ת מהרש״ם א, קסד בסופו דתליא בפלוגתא דסה״ת ורמב״ם, ושלרמב״ם אתרווייהו הוא. ולאדה״ז שאסור ליתן לנכרי – שכג, ח. תמד, ט. תמח, טז – מוכח שהוא (גם) על הנותן. וראה גם אדה״ז שו, טו. שז, לה. אלא שי״ל שלהמקבל האיסור רק על הקנין. וראה תהל״ד ב, מה. והדברים עתיקים. וראה בשאלה כבנדו״ד, ראה שו״ת בצה״ח ג, קכג.
אלא שבנדו״ז ה״ז לצורך השבת. ושקו״ט בזה אם רק במאכל ומשתה לצורך השבת התירו שהרי בכל מתנה יש שמחה למקבל. וראה תורת שבת שו, יב להדיא בטבעת ותכשיט שיכול ליהנות בשבת ורק מתנת קרקע או מתנה גדולה אסרו. וראה טיב קדושין אה״ע מה, יד. (אבל באמרי ברוך שם דהא דשילוח סבלונות בשבת שם, היינו, הוא לפי דלאינשי לא משמע להו איסורא. וכ״כ בשו״ת חת״ס אה״ע א). אבל שאר הפוסקים לא חילקו. ואסרו ליתן כלים לחתן הדורש, אא״כ מיירי בכלים שאינם נצרכים לשבת. והרי מותר ליתן כלי לגוי לפטור מטבילה לצורך שבת.
וכבר הקשו דמאי שנא מתפלין דהותר לשלוח ביו״ט, כיון ששמח במשלוח הדורון וה״ז שמחת יו״ט. ולהעיר שבמאירי הובא במשנ״ב תקטז, טו כתב לאסור ביו״ט בתכשיטים של זהב, ומגמגם בשל כסף. אבל בשטמ״ק בשם ריטב״א ואו״ז להתיר. וראה כה״ח תקטז, כא שציין לתקיח, ה להתיר בתכשיט. ואולי חילוק בין דברים חשובים ביותר למתנה בעלמא. ובשו״ת תורת חסד א. יג שהאיסור רק על המקבל ומיירי שהמקבל אינו זוכה בו ביו״ט. ויש שכתבו לחלק בין שבת ליו״ט – ראה הגהות ברוך טעם למג״א שו, טו. בהגהות לבית מאיר אה״ע מה, ב. אות היא לעולם ב, קיב. וראה בב״י שח לחלק שאין משלחין תפלין בשבת. וי״ל מה״ט גופא שא״ר לשבת, שאין מצות שמחה בשבת.
אבל בשו״ע אדה״ז שו, טו נזכר גם יו״ט. וכן שם תקכד, א. וכ״ה במג״א שו, טו מהב״י תקכז בשם מרדכי ביצה רמז תרעו. ואהיכא קאי. ואולי באופן שאין שניהם נהנים. וצ״ע.
ועוד אופן שהאיסור ביו״ט רק בדבר הצריך תיקון – מהרש״ג ב, קג. ואולי התם מיירי בשולח ע״י שליח דרך דורון וי״ב שמחה, והותר ביו״ט משא״כ במתנה גרידא. (או״י שבמשלוח ליכא גזירת שמא יכתוב. והראשון עיקר). ובאמת המג״א עצמו הרגיש בקושיא, כתב להתיר לצורך שבת וציין לסי׳ תקטז. ומשמע כברוך טעם שהיא לצורך שמחת יו״ט.
ועוי״ל שגם לולא החילוק דשבת ויו״ט א״ש, דהתם נותנו מחמת שמחת יו״ט, משא״כ כשנותן מחמת שמחת חתן הדורש אף שחל בשבת.
ועוד ראיתי למי שחילק שביו״ט משלחין דורונות הראויים, ושאני תפלין משאר דורון, שהוא בגדר מצוה ולא מתנה דעלמא.
עוד צד היתר כאן שאפילו בביה״ש הותרו שבותים. ולכאו׳ ל״ד נדו״ד לשבות לקנות קנין.
ויש שהעירו שבאשתו עדיף שאינה מתנה גמורה, ראה שו״ע אה״ע פה, ז.
#28989
