There are those who would argue that it would be Assur to Daven by Kivrei Tzadikim. How would one answer them from a halachic perspective?


Gedolei Yisroel from time immemorial have Davened at Kivrei Tzadikim. While some have understood this practice as Davening to Hashem but at the location of the Kever, there are clear Torah references (see below) which indicate the idea of speaking to the Tzadik directly and asking him to intercede on our behalf. Some sources clearly state that even the authorities who cautioned against Davening to the Tzadik have no issue with asking him to intercede on our behalf. Indeed, the theme of the Tzadik interceding for us repeats itself many times in the established Tefillos recited at Kivrei Tzadikim, found in many editions of the Maane Lashon and many other Seforim.

Speaking or writing are the same from a halacha point of view. It should be noted that the traditional letters, or Panim, written by our Rebbeim, contained a phrase (ע״ד מכניסי רחמים כמבואר בתשו׳ מהרי״ב) explaining and justifying the practice of asking the Rebbe for a Bracha. The key point is that it’s similar to the Tefillah which we turn to the Malachim, explained in Poskim (מהר״י ברונא ערה) that we’re merely asking them due to our humility to approach Hashem for us. (Interestingly, the Rebbe made away with this custom, since the Pan isn’t the place to explain the basis for the Heter. See Sichas 2 Iyar 5710)

It goes without saying that it would be foolish to challenge a Minhag Yisroel observed for hundreds if not thousands of years, by Gedolei Yisroel, as obviously they were well aware of all the issues that we can ever think of.



ברכות יח, ב.  וראה גלוני הש״ס שם. תענית כג, ב:  אישתטח על קברא דאבוה אמר ליה אבא אבא הני מצערו לי. סוטה יד, א לפי הגי׳ בהגהות הב״ח: שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו משה רבינו עמוד בתפילה בעדנו. סוטה לד, ב: אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. פסיקתא רבתי פיסקא ג ד״ה ביום השמיני: הולכין אצל האבות ומבקשים מהם שיתפללו עליהם. ספר חסידים תנ. תשי: כשמבקשים מהם הם מתפללים על החיים. פי׳ הריקאנטי שלח יג, כב. וראה הגהות הלבוש שם. ב״ח יו״ד סוסי׳ ריז, הובא בש״ך יו״ד קעט, טו: וכבר נתקנו סדרי התפילה למשתטחים על קברי אבות ואין  לשום מורה למנוע ולבטל מנהג זה. וראה שו״ת מנח״י דלקמן מה שהעיר בזה.

וראה הנסמן בס׳ זכר צדיק לברכה חנונו פרק ה. ולהלן רשימה חלקית: חמדת ימים חודש אלול ור״ה. פחד יצחק לאמפרונטי ערך צרכיו. פמ״ג תקפא בא״א טז. יעלזו חסידים תנ (סה, א). ימצא חיים פלאגי עג, לה (פד, א). יפה ללב ב קו״א תרה, ג (קיג, ד). שם ג, תקפא, ד (יז, ד). שו״ת אדרת אליהו גוטמאכער יו״ד קלג, ב. מהר״ם שיק או״ח רצד.  מנח״א א, סח. רב פעלים ב יו״ד לא. בן איש חי (להנ״ל) ש״א נצבים ב. אפרקסתא דעניא א, קסח. שד״ח אס״ד ר״ה א, ו. כה״ח תקפא, צה. אג״מ או״ח ה, מג, ו. מנח״י ח, נג. בצה״ח ד, ל, ז. בא״מ קטו, ד. ועוד.

וראה קובץ ההיכל גל׳ 388 מה שנדחק לפרש בדברי ר״ח פלטיאל, עיי״ש.



#2774 #5397