Are baby monitors permitted on Shabbos?

 

One should only use the baby monitor if really necessary. One must ensure not to make noise in the room or cover the microphone when speaking.

 

Analysis:

The following are the potential issues with leaving a baby monitor on for Shabbos.

1. The child will be speaking or making noise into the microphone: Since we are not directly causing the child to do so and the child also is below the age of understanding this should not present an issue.

2. The concern that the parents or other family members will make noise in the baby’s room: Some authorities maintain that this is not an issue. Parents can be careful not to make audible noise in the room. Furthermore, many monitors have an apparatus that covers the monitor, so that one can speak without their voice being detected.

3. Leaving on a machine that makes noise on Shabbos: Firstly, the machine in itself does not make noise; only if and when the child will speak will there be noise. Even if this argument is not satisfactory to allow for leniency, the well-being of the child can be sufficient grounds to allow the operation a noise machine throughout Shabbos and certainly a silent monitor which will only make noise when the child is talking. This is similar to to giving a child a noise-making toy on Shabbos, which many Poskim permit.

See also here:

Is it Muttar to leave a noise machine on over Shabbos for a baby? What about an adult?

4. Zilusa D’shabata, the degradation and cheapening of Shabbos: As established earlier, in principle it is permissible to set up the baby monitor before Shabbos to run on Shabbos. Nonetheless, in order that the spirit of Shabbos be maintained and that Shabbos shouldn’t appear like a weekday Chas V’shalom, one should only use the baby monitor where really necessary.

 

Sources:

בנוגע לרמקול בשבת – ראה שו״ת אג״מ או״ח ג, נה. ד, פד. מנח״י ב, יז. צי״א ג, טז, יא. שם ד, כו. תשוה״נ א, רל. וראה אג״ק ג ע׳ כב. טז, ע׳ טז. הנלקט בשלחן מנחם ב ע׳ קעג.

ובנוסף להסברות שבפנים – עוד איכא בגווה, שגם אם הוא איסור ספי׳ ה״ז בדרבנן ולצרכו של תינוק. ועוד סברות, חלקם הובאו בספרים דלקמן.

וכן מצד הגדולים המדברים בחדר – כתבו כמה צדדי קולא, ושה״ז בדומה להשקו״ט בנוגע לדיבור עם מי שיש לו מכונת שמיעה. אבל העיקר כבפנים.

וראה מש״כ בזה בשו״ת תשוה״נ שם. הליכות עולם ד ע׳ קצז ואילך. בא״מ ו קונט׳ עלעקטריק יח. אשרי האיש ב ע׳ רנא. מנחת אשר וייס שמות ב ע׳ רלד. ויברך דוד א, מד (ושם גם בשם בעל בצה״ח). הקטן והלכותיו א, יט הע׳ ל (ושם בשם בעל להורות נתן). באר אליהו הלידסהיימר, ספי׳ לקטן, ע׳ שפב. תורת הקטן כא, סח. רפואת השבת ע׳ שפה.

והמעיין היטב בכהנ״ל ישר תחזינה עינימו, שסברת האוסרים לא נתבררה כל צרכה, ונסתר מחמתו, ובחלקם – יתכן שהוא גם מחמת העדר ידיעת המציאות, ומתוך כותלי דבריהם ניכר שעיקר הענין משום מיגדר מילתא, ואמטו להכי, כתבנו להתיר רק במקום הצורך. וראה גם מה שדחה דבריהם בקדושת השבת הררי ב, מילואים ג.

 

 

#2733