משלוח מנות בפיצוחים

 

שאלה:

ראיתי לאחד מחכמי הזמן שליט״א שבדבר שאינו נאכל למטרת אכילה להשקיט רעבון או בריאות אלא אכילה בעלמא כגון אכילת חטיפים וכיו״ב אין יוצא בזה ידי משלוח מנות. האם נכון?

 

מענה:

לא.

 

מקורות:

רחוק מאד לחדש דבר ללא מקור. ומנהג ישראל מדורי דורות בהיפך. ואדרבה, מודגש בנוגע לאבל לא לשלוח מעדנים ותפנוקים שעשויין לשמחה שו״ע תרצו, ו. ס״ח תשיג.

ול׳ רש״י מגילה ז, א : מנות – מעדנים. וכ״ה בפי׳ ר״א מן ההר ונמוק״י שם. ואדרבה, נראה שבאו לשלול הפי׳ הרגיל בתנ״ך במנה ומנות, דהיינו חלק של בשר וכדומה. וגם בגמ׳ שם ז, ב אמרו דרבא שדר חוליא, והיינו מיני מתיקה. וראה ריח דודאים שם דאדרבה הכי עדיף. ובכנה״ג תרצה בהגב״י י, שמנהג העולם לשלוח מיני מתיקה. ובנחל אשכול לחיד״א אסתר ט, כב, שנהגו לשלוח ברוב העולם במגדנות מיני מתיקה, עיי״ש הטעם. ובספרו מעגל טוב ע׳ 137-8 ששלח מיני מתיקה. וכ״כ באורה ושמחה ליוורוו תקכ״ט כט, ב,  שכך נהגו עכשיו על הרוב. ושם שמגיע יותר שמחה לאדם במנה אחת ממיני מתיקה ממה שידיעהו במנות בשר או מנחת מחבת ומרחשת.

ועוד שם בגמ׳, דרבה שדר אסקא דקשבא. ולפי׳ הערוך ערך חצב, קשבא היינו קנה שעושין סוכר. (ולהעיר שגם לרש״י דהיינו תמרים הרי הם מיני מתיקה כבסוכה ו, א. אלא שמ״מ פירות הן ול״ד לשאר מיני מתיקה). וכן שלח קמחא דאבושנא, והוא קליות שקמח שלהן מתוק כפירש״י. ובודאי מרבה רעות כך. ואדרבה, כששולח חיי נפש חסר בלהרבות רעות שה״ז כצדקה.  וגם אם טעם המצוה שיהא בהרווחה עבור סעודת פורים – גם בסעודה אוכלים לקינוח וכדומה. ורווחא לבסומי שכיח כמפורש בהך סוגיא במגילה גופא. ובמק״א הארכנו להוכיח מכ״מ שמצות סעודת פורים באכילת מיני מתיקה דוקא – ראה אצלנו שו״ת באתרא דרב פורים ח״ג ס״א אות ז. וש״נ.

וראה שו״ת היכלי שן תליתאה י. ובזכר דוד מודינא פורים קח שמרבים לשלוח לקטנים מיני מתיקה. ובכמה פוסקים הובא שהמנהג לשלוח מיני מתיקה, כנ״ל, וכן הובאו דוגמאות של מיני מתיקה כגון דבש ומי דבש וצוקר ועוד – ראה שכנה״ג תרצה בהגה״ט י. לקט יושר ע׳ 138. מל״ח לא, פב. א״א מבוטשאטש תרצה, ד. חיי״א קנה, לא. קיצור שו״ע קמב, ב. כתר מלכות רח.  כה״ח תרצה, מח.

וכ״ה לדינא ביבקשו מפיהו פורים א, א, ג. וראה אצלנו בארוכה בשו״ת באתרא דרב שם. והדברים משלימים זא״ז.

 

 

#26380