Tevilas Keilim for a Coffee Machine
Question:
Hi, I have a question regarding a coffee machine I use:
Is it ok if I only toiveled the actual coffee pot, as well as the inner piece where the ground coffee sits during the brew? Attached is a picture to help clarify, I circled the parts I toiveled.
Thanks!
Answer:
The heating element requires Tevila as well. Being that it is not possible to Tovel, see here for your options:
Understood, thanks! – Follow up Question:
In general, if I’m at a place where it’s safe to assume the coffee machine was not toiveled, i.e. it’s a Keurig, or a regular machine, where the coffee pot was toiveled but the machine/heating element probably wasn’t, and it’s also safe to assume that it wasn’t disassembled etc.
Is it ok to use this machine, perhaps relying on some lenient opinions in this case where the machine isn’t yours?
Underlying the question, I would have to estimate, that your average coffee machine (or for that matter, bread toaster) found in an anash members home probably wasn’t professionally disassembled, and it probably wasn’t or can’t be toiveled either. I’m assuming that leniant opinions are being relied on (for example: it’s plugged in so it’s “mechubar lekarka”), or it can’t be toiveled without it being broken so not mechuyav to discard the machine just because the ability to fulfill the mitzvah is not here, etc. etc.)
For us, who don’t follow those opinions in our kitchens, does that mean we can’t use other peoples appliances, if they do?
Answer:
If in general they are careful with Kashrus, you do not need to suspect that they did not Toivel or take care of the obligation of Toiveling in any which way.
However, if they are not careful with Kashrus or you know that it was not toiveled or wasn’t professionally disassembled, you should not use it. Nonetheless, what was made in those appliances remains permitted. In extenuating circumstances, there could be room for leniency.
Sources:
שורת הדין – כבפנים. ועכ״ז, בשעת הדחק יש לצדד להקל גם למחמירים בטבילת כלים חשמליים, כיון שהרבה פוסקים נטו להקל אם משום מחובר לקרקע ודרכו לשמש עם הקרקע, וכך תחילת עשייתן, ואין להם תשמיש אחר בל״ז. ועכ״פ כך רוב תשמישו. או מחמת שנחשב כנגמר ע״י ישראל כשתוקע חוט החשמל בכותל. וכמה פסקו מה״ט להטביל ללא ברכה. ועוד, שי”א שבאונס מחמת שיתקלקל אין חובת טבילה כדעת האבנ״ז, או״ח תיח י ואילך, וראה ערך שי הובא בדרכ״ת יו״ד קכ, צב, וראה במנחת שלמה תנינא סח. וכאן עדיף טפי שאינו שלו ואין ברשותו להטביל, וממילא נפקע מטבילה. ומטעם אחר, שאינו כמעשה שהי׳ בכלי מדין. ויש שנטו להקל מחמת שגוף החימום אינו נראה מבחוץ, ובכלל המתכת הוא בגדר בית הסתרים שבכלים א״צ ביאת מים. או מדין בלוע, שכלי קיבול שבתוכו אין המים מגיעים לשם, ולעולם מכוסה ולא יתגלה. ואיכא נמי סברת שב יעקב לא, מחמת שהמים אינם מיועדים לשתי׳׳ רק אחרי שמתערב עם קפה וחלב וסוכר, אף שאינו דומה כלל. וכהנה סברות רבות.
וגם איכא לסברת הערוה״ש קכ, לט, ודעמי׳ בכלים גדולים, כשאינו מיטלטל לשולחן, שאינו כלי סעודה, וגם מחמת שהוא כלי העשוי לנחת, או עשוי לאוצר ולאיחסון. ורבו האומרים להתיר עכ״פ במתנה לגוי וכדומה בכה״ג. ואף בעתיד לשקעו ביד ישראל – היינו במקום שאפשר בטבילה. וגם יש שהתירו בשותפות או הפקר.
ואיכא גם דעת הצפע״נ מאכ״א יז, ג, שבהי׳ כלי סחורה ביד הגוי פטור מטבילה. וא״ש לפמש״כ בלקו״ש יח ע׳ 368 שהחיוב מחמת אפשרות ההשתמשות לאיסור. ואכן בלקו״ש שם בהע׳ 40 כתב להמתיק סברת הצפע״נ עפ״ז. וכש״כ בזמננו שמופרך לגמרי שיעמדו לשימוש של איסור אצל הגוי. וגם ל״ש הסברא שאם לא ימכרנו ישתמש בו בעצמו. וראה גם בדרשות חת״ס ח״ב דרוש לשה״ג רנה, ב – שרק כשהזמין הגוי לסעודה שוכן רוח הטומאה. וראה בארוכה לבסס סברא זו בקובץ עץ חיים חו׳ ל ע׳ קלט. ושם ע׳ קמו גם בשם הגרח״ק. וגם למחמירים, וגם בצפע״נ נוטה שוב להחמיר – ושם היינו מחמת שנעשה לצרכי סעודה לישראל. אבל כשנעשה עבור רוב גוים איכא צד לקולא, אף דלא נקטינן כך לדינא.
ובדרבנן בשעהד״ח סומכים על יחיד במקום רבים, וכש״כ במקום איבה. וכש״כ שי״א שטבילת כלים מדרבנן. ועכ״פ איסור השתמשות הוא מדרבנן, ואהני ספק וס״ס.
וגם יש המצדדים שהוצאת תכולת הכלי אינו בגדר השתמשות (ומש״כ ח״א שכיון שגורם למילוי מים חדשים במתקן הקפה נחשב השתמשות – לא מן השם הוא זה. אלא שבישול המים לכאו׳ ה״ז השתמשות ממש). ויש לצדד גם דל״ד לשואל, שלא קיבל עליו שום אחריות, ואין רצונו להתחייב בחיובי שאלה. וכש״כ דאיכא הסברא שאין ברצונו לזכות בכלי וכמעשה רב דכ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע, הובא בקצוה״ש קמו, ט. ועוד, שכאן הרי אין בידו להטבילו שאין לו רשות לכך – ראה שו״ת מנח״י א, מד. בית אבי א, קטז. שלמי מועד ע׳ תקנט בשם הגרשז״א. וראה אשרי האיש יו״ד ט הע׳ סט. וי״ל בסגנון פשוט, שאיסור ההשתמשות הוא של בעה״ב, והוא נוקט להיתר. וראה בשם החזו״א בתשוה״נ א, שנו, גם במומר. ועוד, שכל חובת טבילה מחמת הראשון, שכבר נתחייב ביד הראשון. והרי הראשון תפס לעיקר שפטור מטבילה.
ובטבילת כלי זכוכית שהיא מדרבנן, וגם איסור ההשתמשות מדרבנן, מקום יותר להקל בספק.
וכן במי שאינו שומר תומ״צ – איכא נמי סברת האבנ״ז בשו״ת יו״ד קט שבכלים שקנה מגוי פטורים מטבילה. ונשאר בצ״ע. וכ״כ בשו״ת דעת כהן רכז. וגם שם סיים שהדבר צריך הכרע. ולהמבואר בלקו״ש שם שהסיבה מחמת האפשרות להשתמשות לאיסור אפ״ל נמי שלא יצא עדיין מאפשרות זו.
ושו״ר כן לדינא בנדו״ד במשמרת הבית ג, י ד״ה והנה, בשם הגריש״א.
#26356
