אדם שהיה משכים ומעריב לבתי כנסיות וירא שמים אבל לא זכה ללמוד כלל. האם לכתוב על המצבה שלו את השם בלי תואר או לכתוב את התואר ר׳? 

 

מענה:

לכתוב רבי. וכן המנהג. 

 

מקורות:

מנהג ישראל לכתוב ר׳ על כל אחד. וכן המנהג גם בעלי׳ לתורה. והרי קיים מצות ת״ת בתושב״כ גם כשאינו מבין.

ובע״ז יז, א בנוגע לר״א בן דורדיא – לא דיין לבע״ת שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי. ובשו״ת אג״מ ב יו״ד קלה, שלא נסמך דל״ש להסמיך אחר מיתה וזכה לזה רק ע״י התשובה (אף שלא למד תורה –  ראה פתה״ד דלקמן שכ״כ).

ובע״ז יז, ב: מ״ט קרו לך רבי רבן של טרסיים אני. ובב״מ פד, א אפי׳ בלסטים – התם רבי קרו לי. וראה פירש״י ותוס׳ שם.

ומצינו בפתיחה למו״נ – ״הסכל מהמון הרבנים״. ובמגן אבות לרשב״ץ ב, א שהמנהג כעת לקרוא כך לכל אדם להבדילו מהקראים. וכ״כ שם בח״ב לא, א שקוראים כך אע״פ שהוא ע״ה. ובשו״ת מהרלב״ח קונטרס הסמיכה רעח, א, ד״ה טופסי, שבזה״ז שהכל נקראים רבי אין ראוי לזלזל בכבוד הבריות ולחסר מכבודם הנהוג. וראה כבוד חכמים לר״ד מסיר ליאון ע׳ 62  ד״ה והראיתי שקוראים לכל אדם בזה השם אפילו ע״ה להראות שאין משתמשים בשם רבי לסמיכה כבא״י. וראה שו״ת אג״מ חו״מ א ענף ב, דמה״ט לא סגי בסמיכה שקורין אותו רבי אלא שאומרים לו ״אתה סמוך״. 

וכן הסיק בפתה״ד או״ח קלח, ה שאין ראוי לימנע מלקרוא בשם רבי לאדם נכבד אוהב בתורה אף דלא גמיר, והוא ע״פ שו״ת זקן אהרן צה, שיצדק שם רבי גם לאדם חשוב ומתכבד ואינו מסוג לעג ובזיון שאינו כבוד יותר מהראוי לו. ונראה שבזמננו שפשט המנהג לקרוא לכולם בשם רבי גם לאדם פשוט אפשר לקרוא רבי. 

וכ״כ בגט פשוט קכט, לא, שזה שבכתב החכם או הרב גם כשאינו חכם הגט כשר – הוא גם במי שאין בו לחלוחית של תורה, ול״ה בגדר שינה שמו ככתיבת הכהן על ישראל, עיי״ש, 

ולהעיר מפירש״י ד״ה אסמכי׳ – ב״מ פה, א, שע״י התואר ״רבי״ יתקנא וישים על לבו על ת״ת.

כן להעיר מסדה״ד ד׳תתקנד בתלמידו של הרמב״ן ר׳ אבנר שיצא לתרבות רעה ונרמז שמו בתיבות אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם, שבאות שלישי של כל תיבה נמצא שמו ״ר׳ אבנר״. וכ״ה בעמק המלך ש״א פ״ד להמקובל הרנ״ה. והובא בערבי נחל האזינו. ובכ״מ. ונתבאר בשיחת ש״פ האזינו תשמ״ב – תורת מנחם תשמ״ב א ע׳ 110 – דברים נפלאים בזה במעלת התשובה, במה שנקרא שמו ״ר׳״. ולהעיר עד״ז מצוואת החת״ס – בספרי רמ״ד אל תשלחו יד, שכינהו בשם ר׳. ועד״ז מצינו בכ״מ. 

 

 

#25563