Sirtut For Printed Words

 

Question:

Do you only need to make lines for Sirtut when you’re writing a Passuk with a pen, or does it also apply to printing the words of a Passuk in Ksav Ashuris?

 

Answer:

The custom is to be lenient in print, partially because the sirtut is to assist with writing the words and doesn’t apply to printed words.

 

Sources:

נפסק הדין בשו״ע יו״ד רפד, ב שבכתב אשורית אסור לכתוב ג׳ תיבות ללא שרטוט ושאין חילוק הין כתיבה לחקיקה וכו׳. ולמעשה נהגו להקל בדפוס. אבל היינו באותיות מרובעות שלאו דוקא שהם ככתב אשורית. ונתפשט ההיתר להשתמש בו לדברי חול בכ״מ. וראה שו״ת צור יעקב פב. אג״ק י ע׳ קעז. שם יב ע׳ רכח. לקו״ש כד ע׳ 375. סה״ש תשמ״ט ב ע׳ 431 הע׳ 151. ועוד. וכן מצינו שלפעמים ניקדו הפסוקים שי״א שג״ז כשרטוט. וצ״ע להתיר בכתב אשורית ממש ללא ניקוד וללא שרטוט, זולת מחמת הסברא שבדפוס א״צ. אמנם, כסברא זו כתב בשו״ת ר״מ פרובינצאלו עג שבדפוס א״צ ליישר ולכן אפשר ללא שרטוט, והובא בברכ״י תרצא, א. וכ״כ שו״ת מהר״ץ חיות א, יח. שו״ת שואל ונשאל ג אה״ע תמו. הערות הגריש״א גיטין ו, ב ע׳ יד. שבט הקהתי א, שו – בדא״פ. ומצאתי שכבר כ״כ במקו״ח רמ בקיצור הלכות שהמנהג להקל לענין שרטוט בדפוס, ״דאין קפידא רק בכתב הקודש״. וצ״ע כוונתו. ואולי קאי אשלפניו בדברי חול. ודוחק.

אבל לכאורה כ״ז תלוי בפלוגתא במטרת השרטוט אם היא ליישר הכתיבה או הלממ״ס מצ״ע. ונסתפק בזה לעניננו באפיקי מגינים לב בביאורים ד. ור״ל שבדפוס ללא שרטוט פסול, ומיירי התם לגבי ס״ת. ומצינו בשו״ת תשב״ץ א, ב שאחרי שכתב שהטעם כדי שתהי׳ מיושרת, שוב כתב שמ״מ לאו מילתא דתליא בסברא היא. ומ״מ נראה שיש לחלק בענין זה בין שרטוט דס״ת ומזוזה שהוא הלממ״ס, משא״כ שרטוט דג׳ תיבות – ראה עד״ז שו״ת רעק״א נ. ועכ״פ יש לסמוך ע״ז להתיר הנהוג בהדפסת ג׳ תיבות ללא שרטוט.

וראה כאן:

Some words of the Mezuza are between the שירטוט lines and the top of the words are not touching the שירטוט.

וראה שו״ת יחו״ד ו, נז שלכן פסולה מגילה מודפסת, משום שרטוט דלא דרשינן טעמא דקרא. והביא שם משו״ת אג״מ או״ח ד, מ, י בפסול צילום של מזוזה מחמת שרטוט. אלא שכתב באג״מ שם, דל״ש שרטוט כשאין צורך. ונמצא לפ״ז דבר והיפוכו – שמחד גיסא צריך שרטוט אבל אינו שייך במציאות. וצ״ע מהדעות שאפשר לשרטט אחר הכתיבה אף שאינו מועיל לישור הכתב. ואם תאמר שמ״מ מועיל לקריאה, הרי גם בדפוס מועיל. ועכ״פ, גם לפי דבריו יהא מותר להדפיס ג׳ תיבות, ורק במזוזה וס״ת פסול. וראה בשו״ת חלקת יעקב אה״ע קה, יז, דלא ניחא לי׳ כ״כ בסברא זו בגט שבדפוס ללא שרטוט. וראה בארוכה במה שאין מקפידים בדפוס באספקלריא וילך תשע״ט. האוצר גל׳ נב ע׳ רנז ואילך.

והנה ברמ״א יו״ד שם נזכר שלילת כתיבת דברי חול בכתב אשורית, והובא בכ״מ באג״ק לגבי הדפסה – ראה הנסמן לעיל. שם ז ע׳ שה. יא ע׳ שמח. ועוד. (וראה באג״ק יט ע׳ צ לגבי מחיקת שם ה׳ שבדפוס חמור טפי מכתיבה כיון שהוא מרובע ולא בכתב משיטא). ובביהגר״א שם ו, כתב ע״פ רא״ש מגילה ב, ב בשם רמב״ן, שהוא משום שרטוט. ויתיישב שהרמ״א לא הביא ד״ז לעיל בסי׳ רפג. ולפ״ז משמע שדעתו לאסור גם בהדפסה. אלא שבפשטות טעם הרמ״א מחמת בזיון כתשובת הרמב״ם הידועה, ולא מחמת שרטוט. וכ״כ רב פעלים יו״ד ב, לב ד״ה והנה. וכ״מ גם באג״ק הנ״ל גופא.

 

 

#25362