לבוד בחופה

 

שאלה:

בחופה תחת סיכוך שהיא תחת כיפת השמים, וישנם חורים קטנים בסיכוך פתוחים לאויר, כמו בפרגולה, האם יש לחשוש ללבוד שנאמר שאינה תחת השמים?

 

תשובה:

אין בזה חשש.

 

מקורות:

פשוט שאין כל סרך בדבר. שהעיקר לסימן טוב שיתברכו בזרע ככוכבי השמים – רמ״א אה״ע סא, א. או לסימנא טבא שתתקיים הברכה לאאע״ה כה יהי׳ זרעך שנאמרה בחוץ – שו״ת חת״ס אה״ע צח, והב״ד בפת״ש שם יב.

ובכלל דין לבוד הוא רק במחיצות כמבואר בכמה דוכתי – ראה תוד״ה כפאה וד״ה שבעה – שבת ח, א. ר״ן שבת צז, א. שו״ת תשב״ץ א, מט. אבנ״ז או״ח תסד. ובכ״מ. (ובשאר מקומות שאינו במחיצות היינו שבפחות מג״ט לא חשיב כמקום בפ״ע).

וי״ל דכש״כ הוא מסוכה שלכמה דעות – וכן עיקר – לא אמרינן לבוד להחמיר. ואף דשאני התם שסכך כשר בין הלאטי״ש וממילא אינם מצטרפים – ה״ה והוא הטעם, שכאן העיקר שיהא תחת השמים, וכיון שביניהם נמצא הוא תחת כיפת השמים, אף שאי״ז דבר ממשי, ה״ז מפסיק.

וגם להחולקים וס״ל דאמרינן לבוד להחמיר – היינו שנחשב כסכך פסול ד״ט ותו לא. ועוד, שזהו לחברם ולקרבם ולא למלאות האויר. ובזה גופא בדבר העומד לכך להיות פתוח ל״א לבוד – ראה ריטב״א עירובין י, ב. ועפ״ז בשו״ת מנחת שלמה צא, יט.

ולהעיר מכעי״ז – ודומה ממש לנדו״ד – בקידוש לבנה כשרואים דרך החלון ואין בין חלון לחלון יותר מג״ט – ראה בברכ״י תכו, ד, הובא בשע״ת שם ז. והביא שם, מדין לבוד בסוכה שנחשב כסמוך אבל לא כסתום. ועוד טעם כתב שם, שרק לענין מחיצות ושיעורים דנים מתורת לבוד, משא״כ בקידוש לבנה שכל חפצנו לראות הלבנה. ודון מינה ואוקי באתרין. והפכו במחיצה בפני ס״ת שאין לבוד מועיל שהעיקר שלא יהי׳ הספר נראה – שו״ת שע״א קיט, הובא בב״ש אה״ע כה. ה. וראה מג״א רמ, טו. אבל ראה שו״ת חת״ס קובץ תשובות יד.

ולהעיר מהחקירה אם לבוד הוא דין או מציאות. ובפשטות, לבוד אינו פועל מציאות רק דין. וראה גם שו״ת מנח״י ט, פה לענין משקין מגולין. (אבל להעיר מגט שהגיע תוך ג״ט סמוך לגג שי״א שדינו כמשומר אף דלא מינטר – ראה ב״ש אה״ע קלט, ה).

שוב ראיתי בשם הגריש״א להחמיר בנדו״ז. וטעמו נפלא ממני.

 

 

#24953