Is there anything that one is not allowed to learn in the morning before Shachris?

 

It is permitted to learn before Shacharis (provided one already said Birchas Hatorah if it’s already after Alos – see here), under either of the following conditions:

• One regularly goes to shule to daven with the minyan at a set time.
• One is teaching other people.
• If a minyan will gather in a place where he’s learning.
• If he asks someone else who’s not learning to remind him to daven.
• If you started before the break of dawn.

Regardless, one should not engage in learning Iyun/Pilpula – subjects which involve intense analysis or investigation etc. – immediately before davening, due to the fact that it may cause him to be engrossed in thought about this while davening.

 

Sources:

ראה בכ״ז בשו״ע או״ח פט, ו ובנו״כ. ומה שכתבנו שההיתר בהולך לביהכ״נ רק אם יש לו זמן קבוע – כן מוכח בלבוש שם ו. וראה בכה״ח רלב, כט. שו״ת אג״מ ד, צט. מנחת שלמה ד, לה. שבות יצחק ב, כג, ו.

והנה, במגיד תעלומה ברכות ה,  ב לרש״י ד״ה סמוך, בד״ה ועוד נ״ל, וכן בביאור מרדכי למהר״ם בנעט ב, ב בדפי הספר, וכן בשו״ת אבני צדק או״ח יט, ו גפי אש ברכות שם ד״ה אבא בנימין, וכעי״ז בשדה יצחק ברכות שם לתוד״ה אלא, וכתבו לחדש שכל האיסור ללמוד לפני התפלה רק בלומד מתוך עיון ופלפול. אבל הלכה פסוקה מותר לכו״ע. אבל שאר הפוסקים סתמו. ואדרבה, הרי לכו״ע אין עומדים אלא מתוך הלכה פסוקה. ובתוס׳ ושאר הראשונים שהקשו על רש״י ולא תירצו כך, וכן בשאר האחרונים שלא כתבו ליישב כך, מוכח דלא ס״ל לחלק בהכי. ובאבני צדק גופא הביא שהתוס׳ העתיקו דברי רש״י בשינוי וכתבו שלא ללמוד ולא שלא לעסוק. ובאמת בטושו״ע וכל הפוסקים העתיקו בלשון ללמוד ולא בלישנא דלעסוק. והאחרונים הנ״ל כתבו כך רק דרך לימודם, ליישב שיטת רש״י, ולא קבעו הלכה כך. ועוד שלסברת האו״ז ק״ש ד, הטעם דמעשה קודם לתלמוד, וא״כ הוא בכל סוג לימוד. וראה גם הפלאה ברכות יא, א ד״ה אף לתלמוד, שאסור ללמוד וכש״כ פלפול.

והנה, עד״ז הוא בערוה״ש פט, כז, לחלק בין דבר ארוך לקצר. וכתב שם שאין להקשות על שיטת רש״י מזה שעומדים להתפלל מתוך הלכה פסוקה כיון שהוא דבר קצר. וד״ז מובן, שהרי לומדים איזהו מקומן ופרשת הקרבנות, ותיקנו לעמוד מתוך ד״ת. אלא שי״ל בכ״ז בדוחק, דהיינו באופנים המותרים.

ועוד כתב בערוה״ש שעתה נוהגים ללמוד בכל אופן כדעת התוספות והרא״ש. וד״ז תמוה שהרי נפסק הדין בשו״ע להחמיר.  ויש מי שהעתיק בשם נימוקי או״ח ממונקאטש פט, ג שכעת נהגו היתר בדבר. ואינו שהרי מפורש שם הטעם לפי שהולכים לביהכ״נ. ובראש יוסף ברכות שם ד״ה והוי יודע אות טו, כתב להקל כשאמר כבר ברכות השחר.

וכשהוא כהכנה לתפלה – ודאי לית לן בה, שהרי לא יורד, כיון שהוא עצמו מחזר אחריו לשורפו. וראה בכיו״ב שו״ת משנה שכיר קו. לקט הקמח החדש פט, סז. דברי יציב ז לקוטים טז. שם יח. וראה אג״ק כב ע׳ פח. ספר המנהגים ע׳ 7.

ולהעיר שבלקו״ת תבא צו, ב משמע שגם לרש״י אינו איסור כ״א דעדיף אחרי התפלה. וראה אג״ק י ע׳ נט.

וראה בפר״ח פט, ו שהוא רק ממדת חסידות. ועד״ז הוא בקדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים ברכות שם. ראש יוסף שם ד״ה עוד אשיב. וראה גם בספרו פמ״ג ג במ״ז ה. בנין של שמחה א, כד. ועוד. אבל בכל הראשונים נראה שהבינו בשיטת רש״י שהוא מדינא. וכן בשו״ע נפסק בלישנא דאיסורא (אף שבכ״מ אסור היינו מדת חסידות). וראה גם מאמ״ר פט,י בסופו משה״ק על הפר״ח. וראה תורת מנחם ל ע׳ 319.

ללמוד מתוך הלכה פסוקה – ראה שו״ע או״ח צג, ג. ובנו״כ. וראה רשימות נו.

וראה תורת חיים סופר ג, במה שנוהגים לעסוק בפלפול לפני ערבית, שעד שיתפלל תפלת העמידה יוכל לכוון שלא להרהר עוד. ולפ״ז הוא רק במתפלל י״ח מיד אחר הלימוד. (ועיי״ש ליישב לגבי ק״ש – שבפשטות כ״ה גם לגבי ק״ש, וכ״כ בהגש״פ תהלה לדוד פיסקא אמר ראב״ע כיטן שהוא רק פסוק ראשון או פרשה ראשונה יוכל לכוון דעתו שלא יהרהר. וצ״ע שלא נתפרש כן בשום דוכתא. וסתימת כל הפוסקים שדנו בכיו״ב, בנוגע לתפלה בציבור, משמע דקאי בדבר הרגיל. וראה גם בא״א מבוטשאטש שם שלכן המו״צ אינם עוברים לפני התיבה, דטרידי בעניני או״ה. ועיי״ש בההיתר להתפלל לעצמם. ולהעיר משו״ת כת״ס או״ח קי שכותב שמפסיק מלכתוב תשובתו כיון שהגיע זמן שחרית, ואין עומדים להתפלל רק מתוך הלכה פסוקה. ולהעיר גם מחי׳ הצ״צ בסוף מס׳ ברכות (יז, ד) לגבי כובד ראש שצ״ע אם הוא לפני ברוך שאמר או שמו״ע. ויל״ע במה שלא נסתפק לענין הלכה פסוקה ושמחה של מצוה שהזכיר שם. ומשמע דבאינהו פשיטא שהוא קודם כל התפלה. (ולהעיר ממכתב אדה״ז שנדפס בסוף סידור תהלת ה׳). ובספרו אוה״ת ואתחנן ע׳ קסט כתב שעד ברוך שאמר הוא בחינת כובד ראש. וראה שיחת יט״כ תשי״ט. ובדוחק י״ל בחלק מהנ״ל דמיירי מתפלת מנחה, שההפסק קצר בין הלימוד לתפלת י״ח. וראה בכה״ח שהביא שהת״ח יזהרו חצי שעה קודם תפלת המנחה שלא לעסוק בפלפול. וכנראה סמכו להתיר ע״פ ההיתרים בא״א שם. וראה מש״כ ליישב בשו״ת מהרם שיק קכו לגבי הדורשים קודם מוסף. ולגבי עמא דבר שאינן נזהרים – להעיר ממאירי ברכות לא, א שדברים אלו נאמרו רק לתלמידים משא״כ מי שאינו שונה הלכה כ״כ.

 

 

#24492