Can a Kohen who is married to the daughter of a non-Jewish father do Birkas Kohanim or get an Aliyah?

 

He may recite Birkas Kohanim and receive Aliya of Kohen, although you might consider not giving an aliya as a matter of policy in the shule.

 

See also:

May a Kohen who is married to a non-Jew do Birchas Kohanim?

 

Sources:

כיון שאין מוציאין – ראה ב״ש אה״ע ד, ב. שם ו, לט. באה״ט ד, ג. שם ז, מו. ח״מ ד, ג. ז, כז.

ודלא כברכ״י אה״ע ד, יט. וראה אג״מ אה״ע א, ה, ב.

ולכמה דעות גם לרי״ף מותר – ראה נמוק״י לרי״ף יבמות מה, א שו״ת הרמ״א סט. פנ״י קדושין סח, ב.

וגם לרא״ש לכמה דעות הוא רק מד״ס – ראה שו״ת רמ״ע מפאנו קכד. רעק״א פסקים צא. בית מאיר ה. הנסמן בשו״ת יבי״א ט אה״ע ה. ודלא כאג״מ שם שהוא ספיקא דאורייתא. וכן מוכח בח״מ ד, כו. שם ז, כו.

וי״ל בפשיטות דאינהו מיכל אכלי אנן מיסתם לא סתים.

ועד״ז הוא בפמ״ג קכח בא״א נז לגבי ספק חלוצה שכיון שאין מוציאין נושא כפיו. וכ״ה בכה״ח שם רלח. ותמיהני שלא הביאו מדבריו באחרונים.

וחזי לאצטרופי סברת בנין ציון א, ו, גם בנשא נכרית גמורה.

אלא שי״א שאין מוציאין היינו שאין כופין לגרש. וראה פת״ש אה״ע ד, ג. אבל י״ל ג״כ שכיון שספק אם פגומה לכהונה, ודאי אין לקונסו משו״ז.

ושו״מ במעשה אליהו מני פסקים כה – ע׳ קכא שכתב להקל לעלות לתורה ולדוכן. וגם הוא צירף דברי בנין ציון. אלא שמש״כ להקל בנושא נשים שאסורות מד״ס לא קייל״ן הכי.

ודנו בכמה דוכתי לגבי הבן, שהוא ספק חלל (ראה פמ״ג שם בא״א סג שנושא כפיו ואינו מברך. וראה כה״ח שם רנ). וראה שו״ת חלקת יעקב ג, כב, יב לענין בניו. ובתחילת התשובה שהבי״ד פסקו להאב שאינו עולה כהן אבל נושא כפיו.  אמנם בשרידי אש אה״ע עא שגם בניו לא ישאו כפיהם אבל עולים כהן. וראה שו״ת מנח״י ב, קלד. בנין אב ד, ז.

 

 

#23681