האם אפשר לשתות מים מהברז בסעודה שלישית?

 

צדדי הספק: א’ האם מקילים לסמוך על ההיתר שרק מי נהרות אסור. ב’ האם מי הברז כמי נהרות או שהם דבר אחר.

 

מענה:

יש להבהיר שהאיסור הוא רק לאחרי השקיעה. ואכן מותר לשתות מי ברז.

 

מקורות:

כפסק הרמ״א (רצא, ב): מן הנהרות אבל בבית שרי. ובשו״ע אדה״ז (שם ב): שלא לשתות מים שנשאבו אז מהנהר אלא מים שבבית שנשאבו קודם לכן מהנהר. (והוא ע״פ הגמ״י שבת ל, כ בשם ראבי״ה תתקסט) שמים שכבר נשאבו מלפני השקיעה אין בו סכנה. (וכ״כ בלבוש שם ג. ובבגדי ישע על המרדכי פסחים י, יג באות ג – שאין נזהרים בזה בע״ש לפי שאין שותים מהנהרות. (וס״ל כן גם בדעה קמייתא שברמ״א (דעת ר״ת) שאין לאכול סעודה שלישית אחר מנחה, דגם לדידי׳ האיסור רק בנהרות, כמשמעות שו״ע אדה״ז. וכנראה שחשש שילכו לנהר לשאוב באמצע הסעודה. ודלא כהמחמירים (חיי״א ח, ט. משמעות משנ״ב רצא, יב. מנהגי חת״ס החדש סדר ס״ג ו, ז) גם במים שבבית. וכן המנהג פשוט לשתות ממים שבכלים ובקבוקים. וראה גם שו״ת דברי משה הלברשטאם א, יג. בא״מ ד, לד.

והמים שבמערכת המים כבר יצאו ונשאבו מהנהרות הרבה זמן לפני השקיעה, שהרי יש מרחק גדול מהצינורות וסילונות שבבית להנהרות, וכמה ממאגרי המים י״ל שאינם בכלל נהרות לענין זה. ובענינים סגוליים אין מדמין מילתא למילתא (ומפרשים ״נהרות״ ממש, להוציא מערכת המים, וכלשון הגמ״י ״דוקא מן הנהר״. ובראבי״ה: ״דוקא על המעין״. ומדבריו מוכח דמיירי דוקא בעומד על המעין, יעו״ש). ופוק חזי מאי עמא דבר.

[ולהוסיף, שבמים שלנו מעורבים גם כמיקלים וכו׳, ומקום לומר שנשתנה, ולית בהו חששא. וי״ל בסגנון אחר, שהמתים שותים רק מים פשוטים ללא תוספת. ולהעיר מהשקו״ט בענין סודה, ראה דברי משה שם יד. וראה גם אצלנו כאן:

Does water, seltzer or flavored seltzer count as a food item in Mishloach Manos?

אמנם, התם שאני שיש גם שם לוואי. ומ״מ חזי לאצטרופי לקולא, בשגם שלכמה דעות מעיקרא לא נאסר רק בע״ש, או רק שלא בתוך הסעודה, או רק תוך יב״ח לקרוביו או רק לאביו ואמו. ואף שפירוקא לסכנתא לא עבדינן, בנדו״ד שאני שהעיקר בלא״ה להתיר כנ״ל, ועוד שהמדובר בסכנה סגולית, ובכגון דא מצרפים ספק וס״ס להתיר (ראה שו״ת תורת חסד אה״ע ה, ה. טוטו״ד ג, קצד. ועוד), שכיון שדשו בה רבים שומר פתאים השם].

 

 

#22350