Who Should Lead the Zimun?

 

Question:

Is there a Minhag for the Baal Habais to lead the Zimmun?

Is there a difference between Shabbos night and Shabbos day meal?

What if there is a kohen present?

 

Answer:

There is such a custom that on Friday night the host leads the zimmun. Otherwise, he may honor the guest. This custom applies even when a kohen is present.

 

Explanation:

Although there is a mitzvah to honor the guests, this only applied in the past when only one individual bentched and he exempted the others. Nowadays, when everyone bentches themselves there is no such mitzvah. Even in those days, if the host wished to lead the bentching himself and not honor the host, at any time, he may do so.

A kohen takes precedence only if he is equal in Torah standing to the others. Otherwise, the Talmid Chochom precedes him. Additionally, all this applies where all attendees are hosts or all are guests (and the host isn’t joining).

 

Sources:

שאין מעלה לאורח בימינו כשכאו״א מברך לעצמו – ראה בית מאיר רא, יא. שו״ת שאילת יעבץ א, עד. תורת חיים סופר רא, ג. ערוה״ש שם ג. שלחן הטהור א. כה״ח שם יט. וכן מוכח בשו״ת פנים מאירות א, נז. בית מנוחה דיני ברהמ״ז יא. וראה שו״ת אורח משפט או״ח מב. ועוד. וראה משנ״ב בשעה״צ יד. שם טז. וראה לקו״ש כד ע׳ 70 ובהע׳ 26. (וצ״ע בפוסקים, ואדה״ז בשו״ע בכללם, שהביאו ד״ז בסתמא, אף בימינו שכאו״א מברך לעצמו. וראה משנ״ב בשעה״צ א בכעי״ז). ושוב נזכרתי שכתבנו מזה בהבא לקמן במקורות להל׳ יומית אות תרסא, ראה שם.

כן צ״ב, במה שלא נזכר כאן בפוסקים מעלת טוב עין, שבסוטה לח, ב, דהיינו בעה״ב כשהזמין אורחים (אבל ראה חדא״ג מהרש״א שם שהאורח הוא טוב עין), ולכאורה גם בני ביתו בכלל אורחים (כמו בברכת האורח – ראה מג״א ב. ויש לחלק), ורק בליל הסדר נז׳ ד״ז לדינא. אלא שנז׳ במק״א – בסי׳ קפג ברמ״א ז. ובנו״כ. ובסידור בית יעקב ליעב״ץ נקט ששאר קדימות עדיפי על טוב עין, ורק בכולם שוין טוב עין קודם. אבל בערוה״ש קפג, ח שבאין טוב עין מברך גדול. ומשמע שטוב עין קודם. ובקצוה״ש מו בבדה״ש כג בסופו, דייק נמי שטוב עין קודם לגדול.

ולכאו׳ ממה שבמקומו, בסוגיא בדוכתא, לא נז׳ כלל ד״ז בפוסקים, רק בסי׳ קפג בדיני כוס ש״ב, משמע ששייך רק לברכה על הכוס ולא לגוף ברהמ״ז, וכ״ה בחדא״ג למהר״ל סוטה לח, ב ובבן יהוידע שם. ודלא כקצוה״ש שם. (ואף שבמג״א רא, ה, משמע שגם מעלת האורח הוא על הכוס דוקא – כבר כתבו דלאו דוקא הוא – ראה משנ״ב שם בשעה״צ טו. קצוה״ש שם. וראה אצלנו שם). ולפ״ז כשמברך על הכוס בעה״ב קודם, משא״כ בברהמ״ז בכלל. ולפ״ז א״ש, שלמנהג שנהגו בכ״מ לברך בליל שבת תמיד על הכוס (ובכ״מ להקפיד בזה בשבת עכ״פ, ראה ערוה״ש קפב, א. חסל״א שם. תיקון תפלה להבא״ח ע׳ מט להקפיד בשויו״ט ור״ח. ואכ״מ. ויש שכתבו גם ביחיד מחמת מאה ברכות, ראה בשל״ה מס׳ שבת נר מצוה מז, הובא במקו״ח קפב, ו. א״ר רצא, יא. וכ״מ בסדה״י ליל שבת. אלא שלא כתבו בליל שבת דייקא), שמברך בעה״ב דוקא.

אמנם, ממה שהאורח מברך בכלל, ולא נזכר כלל להקדים בעה״ב, מוכח שאין מעלת בעה״ב רגיל כטוב עין. ואולי ה״ט דמיירי רק בשונא בצע וגומל חסד, כפירש״י סוטה שם, ולא לטוב עין בכלל – ראה מג״א קפג, יג. אדה״ז שם טו. ורק בליל פסח שאומר כל דכפין עדיף הוא. וראה עבודת אהרן באזן שומעת לד שלא כל הנותן מאכל לאורח בגדר טוב עין. (אבל להעיר מביהגר״א משלי כב, ט שטוב עין שנתן מסעודתו לאחרים שיברכו בזימון מברך ברהמ״ז).

ויתכן שבליל שבת נהגו להדר גם מחמת מעלת טוב עין כשמזמין הרבה אורחים. וראיתי למי שכתב שהוא מחמת המלאכים שבאו עבור בעה״ב. כן ראיתי למי שהעיר מזח״ג סב, א שבירך רפב״י שהי׳ בעה״ב ולא רשב״י, אף שר״ש גופי’ בברכות לד, ב, ס״ל דאורח מברך. וכן מצינו בזח״ג קפז, ב, שהינוקא שהי׳ בעה״ב בירך. ושם ביאר טעמו שהוא טוב עין לפי שאמר ד״ת בסעודה. (וראה שאילת יעב״ץ שם דמשמע בדעת ר״י דקס״ד שגם כשרוצה בעה״ב אורח מברך). וכמו״כ מצינו בזח״ג קצא, א. וראה פתה״ד שם א וב. כה״ח ט. ואולי יש מזה קצת בנו״ט למנהג בליל שבת. והדברים דחוקים. כן י״ל למש״כ בשעה״כ עב, ב, שיש להשאיר טיפות יין שבכוס הזימון במשך ליל שבת. ועצ״ע מהי השייכות לבעה״ב דוקא.

במקור המנהג בליל שבת – ראה סה״ש תש״ד ע׳ 20. תש״ז ע׳ 83. רשימת ענינים וספורים – רב״ש ע׳ צח. המלך במסיבו א ע׳ ערב. ולהעיר מסה״ש תש״ו ע׳ 159. וכן המנהג בכמה קהילות – ראה מנהגי מהרי״צ הלוי ע׳ לח. בית אהרן וישראל קה ע׳ קכב הע׳ נ. וראה אלף למטה תריט, ד לענין סעודה המפסקת להרבות זכותו. וכן המנהג באבל ויאצ״ט.

במעלת הכהן – ראה אדה״ז רא, ב-ד.

והנה באדה״ז שם ד, משמע קצת שרק מצד ברכת האורח קודם לכהן. אבל לא מצד מעלת בעה״ב. אבל בפרישה שם א, שיכול גם ליקח לעצמו. וראה גם ערוה״ש ד. (וראה בא״ר שם א, ובפמ״ג שם בא״א ב, וכן במשנ״ב שם א, ששינו מד׳ הפרישה). ואין הכרח לאפושי פלוגתא, שכיון שבלא״ה אין בעה״ב מחוייב ליתן לאורח, שפיר י״ל גם בדעת אדה״ז ודעמי׳, שהה״נ באינו רוצה ליתן לאורח. וראה גם ערוה״ש ב. וכ״ה במשנ״ב קסז בשעה״צ סה, וכמו שבעה״ב יכול לברך גם כשיש אורח או גדול, הה״נ כשיש כהן, יעו״ש. וראה גם מקו״ח קסז בקיצור הלכות יד ושם סוסי׳ קכח, שלא נהגו ליטול רשות הכהן. וראה גם שו״ת משנ״ה ג, כח במה שלא נהגו ליזהר להקדים הכהן.

הקדמת כהן בזימון

 

 

#21102