Are you allowed to demolish a non working chimney?

 

Question:

Are you allowed to demolish a non working chimney (which starts from the ground all the way up to the roof)?

I have heard that it may be problematic based on tzava’as Rabbi Yehuda hachosid.

Would I be able to demolish it and put a small pipe (in the place of the chimney) which comes out on the roof instead?

 

Answer:

Since you are not totally sealing it and rather placing a pipe in its place, it would be ok.

See here:

Article: What is the Source for Not Closing Up Doors and Windows?

 

Sources:

בהקדם, שיש ב׳ נושאים כאן: סתירת תנור וסתימת דלת ופתח.

והנה, ראה בשו״ת תורת שלום או״ח סימן ט ויו״ד סימן לו-לט בנוגע לתנור בית החורף שאינו בכלל. ושם לט, שמ״מ אם אפשר שלא להשתמש במקום ההוא אפשר נכון הדבר. וגם שם לז נזכר בטעם ההיתר, שהאיסור רק כשהוא להשתמש במקומו. וראה גם שם לח. ומפורש גם בצוואת ריה״ח גופא אות נח: לא יתוץ אדם תנור וכיריים שאופים בו להשתמש באותו מקום.

וראה שו״ת דברי יחזקאל החדש כו.

וראה גם מילי דחסידותא נח, שא״צ להזהר בתנור בית החורף.

וראה גם כאן:

Can one change the location of the oven while renovating their house?

ולכאו׳ עפ״ז גם במקום יציאת העשן לית לן בה שאינו בכלל תנור שאופים בו, שאין אופים בו. וכ״כ במילי דחסידותא שם, שאין להוסיף קפידא על מקום יציאת העשן, ולא על מה שמחוץ מגוף יסוד התנור דאפי׳. וכ״כ בשו״ת חיים ביד יו״ד כה, שאי״ז מקום תנור וכיריים עצמן ואין מקום לחוש בזה כלל. (ושם מיירי שסותר הצינור שהוא ארוך ומשפילו קצת. וגם נראה שצירף שאינו משתמש בו לשום דבר.  ומש״כ שאינו נסתם שום דבר – ר״ל שגם אין בזה משום סתימת פתח וכדלהלן).

אבל ראה שו״ת יד חנוך לח, שעיקר הקפידא דוקא על מקום הילוך העשן. וכ״ה לפמש״כ במשנת אברהם פרייס לצוואת ריה״ח מא, שכל עיקר האיסור בנתיצת תנור הוא בהמשך לאיסור סתימת פתח שגם בתנור יש מקום יציאה לחוץ במקום שהעשן יוצא. ואכתי יש ליישב, במקום שאינו סותם הפתח, דלקמן. וראה גם מנהגי בעלזא ע׳ ק. טובו אהליך בעלזא ב, יג.

ועכ״פ, עפ״ז, כשאינו משתמש בפועל ודאי אין חשש. (ויש מקילים אפילו בשאר תשמישים שאינם של שינה, או עכ״פ כשאינו מניח שם דברים. ואכ״מ).

ועוד להוסיף שכשאינו ראוי מעיקרא לשימוש, לית לן בה, ראה בשו״ת אפרקסתא דעניא ב, יו״ד קמח, שהסכנה רק בתנור שעושה מלאכתו ולא בנתקלקל. אבל ראה משנת אברהם פרייס שם, שבנתקלקל ואפשר לתקן יתקן, ורק בנתקלקל שנית מותר לנתוץ (שכ״מ בל׳ הצוואה ״אלא יתקן שנית״). ובשו״ת בן פורת ב, יא, דאדרבה מיירי כשהתנור מקולקל, משא״כ כשבלא״ה אין אופים בו. ובנדו״ז, ג״ז נכון. אמנם, בכמה גירסאות הל׳ לא יסתור וכו׳ אלא יבנה שנית כי סכנה גדולה. וכן עד״ז בגי׳ אחרות. ונראה, שהפי׳ כפשוטו, שהותר רק בסותר ע״מ לבנות ולא להשתמש במקומו. (וראה מילי דחסידותא שם. וראה תורת שלום שם לו ובשו״ת דברי יחזקאל החדש כו במעמיד תנור במקומו). ועכ״פ, אכתי יש מקום לסברא הנ״ל.

ובמילי דחסידותא שם התיר כשעבר כבר זמן רב מזמן האפי׳. והובא גם בשו״ת זכרון יהודה יו״ד קנט. ובאפרקסתא דעניא שם כתב בזה: הוא ודאי עמוד גדול וראוי לסמוך עליו כי הוא בא בסוד ה׳ ליראיו לדעת מה יעשה ישראל. וראה גם שו״ת שמן המאור קלד. בן פורת שם. לב יהודה חו״מ קה. שבה״ל שם. (וראה גם בית שערים יו״ד קצג. ואיהו מספק״ל בד״ז, ואין ספיקו מוציא מידי ודאם). ולהעיר מבכעי״ז באמרי דוד שם, להשתמש כשעבר זמן רב אחר שסתר.

ובנדו״ז, גם אינו נותץ לגמרי, שמביא שם צינור במקומו. וראה במילי דחסידותא ושו״ת בית שערים ודברי יחזקאל שם, כשנשאר חלק ורק מקטינו. ובשו״ת יד יצחק ג, יט, שכל שאינו נותץ לגמרי ונשאר רושם, כגון שרוצה להעמיד שם שפאר רערד (כירה) שהוא גם מענין תנור אין שום חשש. ולא תימא שכאן אין הצינור משמש כלום, שהרי גם על ידו יש אפשרות ליציאת העשן. אבל ראה בהגהות מהרש״ם לצוואת ריה״ח, והובא גם בשו״ת שבה״ל ו, קיא, יא, בעובדא שנתצו מקצת מקומו. וכן בחיים ביד שם לא היקל להקטין התנור. אלא שלדידי׳ במקום יציאת העשן מלכתחילה לא קיימא לשאלה.

בנוגע לסתימת פתח – ראה אצלנו כאן שגם הארובה בכלל.

 

 

#18714