האם חנוכיה זו כשרה להדליק ברחובה של עיר עם ברכה?
תשובה:
חנוכיה כזו כשרה לכתחילה. ועם כל זה, יש מהדרין שלא להדליק בחנוכיה כזו, משום מצוה מן המובחר.
מקורות:
ברמ״א תרעא, ד: יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעיגול דהוי כמדורה. ובמג״א דהיינו אחד נכנס ואחד יוצא. והוא ממהרי״ל וד״מ. ויתכן, שבא לשלול שלא לפרש אחד גבוה ואחד נמוך. והעתקו בא״ר ו. ועוד.
אמנם, בכמה אחרונים הוסיפו שגם אין להניח באופן שאחד גבוה ואחד נמוך – ראה חיי״א קנד, י. שלחן שלמה תרעא, ד. קצושו״ע קלט, ט. בא״ח ש״א וישב יג. וצ״ע, מנ״ל הא מילתא, שלכאורה בכגון דא אין חשש שנראה כמדורה. ולהעיר שבמשנ״ב השמיט ד״ז שלא כדרכו. [ובאמת גם כשאחד נכנס ואחד יוצא צ״ב מהו החשש. ובמשנ״ב סקט״ו כתב שמא יבוא לעשות בעיגול. ובערוה״ש יב, כתב הטעם שאין היכר בזה, שנראה שכאו״א הוא דבר בפ״ע. אבל באופן המדובר כאן – לכאורה לית לן למיחש].
ואדרבה, בשו״״ת מהר״י ברונא הביא מנהג בדוקא שיהא אחד גבוה מחבירו. והו״ד בשכנה״ג תרעג בהגב״י. ובא״ר שם ב. עיקרי הד״ט רסי׳ לה.
ויתכן, שגם לדבריהם היינו רק אם הוא בצורה מעורבת. אבל בנדו״ד אין כאן בית מיחוש.
וכ״כ להתיר למעשה בשו״ת אבני חפץ נה בנדון דידי׳, שהי׳ כגון זה. אלא שלא הביא דברי האחרונים הנ״ל שהחמירו.
אמנם, בבא״ח משמע קצת שעיקר טעמו משום הידור שיהא כמנורת המקדש. וכ״ה להדיא – לענין אחר – בשו״ת רב פעלים (שלו) ד, ל, שיהא בשורה אחת ממש דוגמת המנורה שבביהמ״ק. ועיי״ש בפי׳ כעיגול שברמ״א. וכ״כ בתוספות חיים על החיי״א סקט״ז. ושם כתב שהוא דלא כמהר״י מברונא. והב״ד בכה״ח תרעא, כח. וצל״ע, איך מלאו לבו לחלוק על חד מקדמאי. (ומש״כ שם בתוס״ח מהלבוש שאי״ז זכרון הנס – התם קאי במדורה. ומהי השייכות לכאן. ואדרבה, כתב שמותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפ״א כיון דנרותין מובדלים – וראה בפמ״ג בא״א סק״ג שנתקשה בהחילוק בין פמוט לעיגול – וא״כ ה״ה בזה).
ואף שלא מצינו מקור לד״ז, למעשה כך נוהגים בכ״מ.
וראה בשו״ת רבבות אפרים א, תלד, ז בשם אאזמו״ר ז״ל, שאם המרחק פחות מאבצע לית לן בה. (וצ״ב, ששיעור אצבע נשנה רק לענין המרחק בין הנרות בפתילות שלא כפה כלי או בכלל – ראה העיטור הל׳ חנוכה. שבה״ל קפה. טור תרעא בשם הרא״ש. א״ר תרעא, ח. פמ״ג תרעו במ״ז ו. משנ״ב תרעא, יח. ובפמ״ג תרעא במ״ז ב כ׳ ב׳ אצבעות – משא״כ בענין זה. ומ״מ פשוט שבגבוה פורתא אין טעם לחשוש).
#2107
