Making Multiple Brochas On Tzitzis

 

Questions:

1) Do I need to make a new Brocha if I change my Tzitzis midday (after exercise, for example)?

2a) If I merely try-on a pair of Tzitizis, or otherwise plan to soon take them off—is a Brocha still required?

2b) What if I try them on over another pair of Tzitzis? Do I need to make a Brocha for both pairs?

 

Answers:

1) Yes. 

A new Mitzvah is performed every time one wears a four-cornered garment with Tzitzis. Therefore, a Bracha should be made each time one puts on Tzitzis.

2-a) Yes. 

As long as one benefits from wearing a garment, Tzitzis is required and a Brocha should therefore be made (benefit can include simply not being without Tzitzis even for a moment). (According to Poskim, wearing the Tzitzis for the time it takes to walk four cubits (3 seconds) qualifies as “deriving benefit”.)

2-b) No. 

As mentioned, each four-cornered garment you wear is an additional Mitzvah and therefore requires a new Bracha (no matter how many pairs you are wearing). In this case, however, you are merely trying-on the Tzitzis for size and no benefit is had. And unlike above, the benefit of avoiding being temporarily without the Mitzva is also absent (since you have not taken off your own Tzitzis).

 

Sources:

1) שו”ע אדה”ז סימן ח סעיף כא.

2) פשוט, שחייב בציצית אפילו לובשה לפי שעה, שיש בזה הנאת לבישה. וראה שו״ע אדה״ז סימן יט סעיף ג בלובש להעביר המכס (ולהעיר, שבמג״א שם סק״ב רק בדרך אפשר. וכמה העתיקו כלשונו בלשון ״אפשר״. אבל אדה״ז כתב כן בפשיטות. ויש שנטו לפטור – ראה א״ר סק״א. ועוד). ומזה מובן שמברך ג״כ. ובהאי ענינא כשלובש להנאת לבישה – ילה״ע מדין המתעטף מפני כבוד הציבור, שיש שכתבו לפטור. וראה גוו”ר ח’ או”ח כלל א’ סי’ כ”ה לענין חופה שכתב לפטור. ולענין סנדק – מחייב. אבל בשו״ע אדה״ז יח, ג-ד לא הביא ד״ז, וכתב רק במתעטף מחמת כבוד הציבור שא״צ להסירו בלילה. וכן שם יד, ח שבשאולה אינו חייב לברך בכגון דא. ול״כ לפטור לגמרי בכה״ג. ומנהגנו שגם הסנדק מתחייב בברכה, אלא שנוהגים לפוטרו בעטיפת שחרית. וכן מוכח מדין הש״ץ בסליחות. ובמשנ״ב יד בבה״ל ד״ה שאלה בסופו, העיר לדעת הפוטרים, וכן עיקר לדבריו, דמ״ש מלהעביר המכס. ויל״ע אם פושטה מיד, אם חייב בברכה. ולדידי פשוט שהשיעור הוא כדי הילוך ד״א כבשיעור העיטוף. וי״ל הטעם שבל״ז אינו הנאת לבישה. וראה הלשון בשו״ת תרוה״ד מה: דבציצית תחילת העיטוף ושהוא עומד כך מעוטף כמו הילוך ד’ אמות זהו גוף המצוה ומכאן ואילך אינו אלא שיהוי המצוה. וכ״כ מד״ע כדרכו בדעת נוטה סס״ט. ולהעיר מטור או״ח כד, שמקיים המצוה בכל שעה ובכל רגע. ויל״ד בקל. אמנם, ראה משנ״ב בבה״ל הנ״ל בשם שע״א, בנדון דידי׳ שא״צ לעמוד מעוטף כדי שיעור ד״א. וצ״ע סברתו, שאם סומך שא״צ עטיפת הראש, למ״ל להתעטף בכלל. ועוד צ״ע, שבמשנ״ב יב, יג הב״ד הא״ר סוסי׳ יב ובא״ז סוסי׳ יג, דפשוט דכשנפסלים הציצית צריך לפשטו, ולא מהני לעמוד על עמדו שלא ילך ד’ אמות דאין דין ד’ אמות אלא להולך בלי ציצית [היינו בלא בגד של ציצית, משא״כ בהולך בבגד ללא ציצית]. וגם במאמ״ר יג, א שחולק הוא מטעם אחר, דביטול מ״ע אינו אלא כשלובשו בלא ציצית. ובמג״א יט, א משמע לכאורה שרק בכדי ד׳ אמות אסור לישאר כך, כיון שציין לשבת קיח, ב. ושם בפירש״י ד״ה דקייימתי שהשיעור ד״א. אבל ראה מחה״ש שם מה שפי׳ בכוונתו. (וראה מו״ק להיעב״ץ שם. ובסידור אדה״ז, לענין שינה, מוכח שגם בעומד על עמדו במקום אחד, חייב בציצית. אבל התם פשוט שי״ל היינו בשיעור כדי הילוך ד״א). וגם לדעת הא״ר ודעמי׳ צ״ע לומר לחייבו בברכה בכגון דא, ולא אמרו אלא שלא יהי׳ ללא ציצית.

3) בלובש כמה ציציות, מברך על כאו״א, – שו״ע אדה״ז ח, כא. אבל כאן שלובש ע״מ לנסות המדה, פטור מציצית, שאין כאן הנאת לבישה כלל – ראה שו״ת שבט הקהתי ד,ג. וממילא גם אינו מברך אם מצוייצת – בית ברוך לחיי״א יא, ב. וראה עוד דוגמא כעי״ז בעוד יוסף חי בראשית סעיף ב. והנה, אם לא קנאו עדיין, בלא״ה, ה״ז טלית שאולה שאינו חייב – ראה בשו”ע אדה”ז סימן יד סעיף ז. אמנם, בטלית שאולה – יכול לברך אם ירצה. אבל כאן, אינו משאילו לקונה כ״א לנסות המדה, וממילא פטור כנ״ל. ובלא״ה, בסידור אדה״ז, כתב בנוגע לברכה על שאולה, שטוב שיאמר המשאיל שמקנהו במתנה ע״מ להחזיר.

 

 

#1870