« go back

Intoxication of Females

 

Questions:

1. Can single girls pour drinks for men right in front of them, make the bed right in front of them?

2. Is there an issue for single girls to go to a bar and get drunk in public?

 

Answers:

1. Women, or single girls, may not pour wine or drinks for men or make their bed in front of them. Some poskim are lenient where it’s clear that there are no feelings of attraction and it’s done only with noble intentions. If the girl is dressed in a attractive fashion and is wearing jewelry and perfume, this heter doesn’t apply. There are other various details about this halacha, which are beyond the scope of this reply.

2. As a general rule, even men shouldn’t go drinking alcoholic beverages in a bar. Being drunk is frowned upon in yiddishkeit in general. With women, or single girls it’s also a violation of tznius. In fact, with single girls women it’s worse in some respects, as there are allowances for drinking moderately when with her husband.

 

Sources:

א. קדושין ע, א. שו״ע אה״ע כא, ה. ופשטות הגמ׳ בין גדולה בין קטנה – שקטנה היינו שאינה רואה דם נדות –  דקאי גם בפנוי׳. וכן מפורש במאירי שם. וכ״כ ביפ״ל ד, כא, יג. וראה גם שו״ת אוצרות יוסף א, ה שדונג היתה פנוי׳. וראה גם במקנה קדושין שם, שבזמן אמנון ותמר לא גזרו עדיין, והרי תמר היתה פנוי׳. וראה גם שם לענין רבקה. וכ״ה בפנים יפות שלו חיי שרה כד, מג. וראה גם פני משה כא, ג, ובמעגלי צדק חיי שרה כד, טז, ובפרדס יוסף חיי שרה כד, יז – לענין רבקה. אבל ראה לשון הדרכי משה שם א. ובמנחת פתים שם ה, דקאי לענין שאר הרחקות, אכילה מקערה אחת וכו׳. וצל״ע מש״כ בשו״ת חיי הלוי ב, עג, דלא נחית לחלק.

וההיתר לש״ש שברמ״א שם – ראה ב״ש יא, שיש ב׳ אופנים כשנעשה לעשות נח״ר לאבי׳ וכו׳ או שאינו דרך חיבה רק לש״ש. וצ״ע לפום פי׳ תרא מהי הכוונה לש״ש. ובב״ש – שינויים בדפוסים שונים לשם שמים או לשם שימוש. וראה ראש פינה עקבי הבית שצ״ל לשם שימוש. והכוונה כמו שמחזיקים משרתת. וראה גם חכמ״א קכה, ד שהוא דרך שירות ועבדות. וכ״ה באפי זוטרי כא, יט. וראה גם בארץ צבי כא, יג. אבל במהרי״ט קדושין שם מפרש שרגיל בה ואין לבו נוקפו.

ועוד ילה״ע ממזרחי וישב לז, ב ד״ה ובשלשתן, דקאי רק בשאר מלאכות ולא בג׳ דברים. אבל פשטות שאר הראשונים והאחרונים דקאי אכולהו. ואולי גם במזרחי יל״פ, דמילתא באנפי נפשה נקט, והיינו שיש תרי טעמי להיתרא, עייש״ה. וראה דינא דחיי לאוין פא ד״ה רוחצת. הגהות יעב״ץ נדרים נא, א. שלמי נדרים שם. בן יהוידע שם.

בהנכתב בפנים שתלוי באופן לבושה – ראה לבושה של תורה פב, ה.

לענין הגשת שאר מאכלים – סתמתי בפנים. ואף שבכ״מ כתבו ללמוד מנדה, וראה אפי זוטרי ד, ועוד – לא מצאנו להדיא לענין איסור השתמשות באשה שיתפרש דקאי גם לענין מאכלים. וגם בנוגע לנדה גופא נחלקו בזה. וגם כל עיקר הדמיון לנדה לאו לכל מילי איתמר, וכדמוכח ממש״כ ברמ״א בשאר דברים של חיבה. (ולאידך, מקום להחמיר בנשים דעלמא יותר מנדה. ואכ״מ). ובלא״ה, סמכו להתיר מחמת ההיתר דלש״ש וכיו״ב. והבו דלא לוסיף עלה. אמנם, בפיה״מ סנהדרין ז, ד כתב להדיא מאכל או משקה. אבל כבר העירו שבספרו יד החזקה חזר בו וכתב רק מזיגת הכוס. ואכ״מ. ובעזר מקודש אה״ע שם נקט מאכל ומשקה כמ״פ. אבל בלא״ה כתב להתיר מטעם אחר.  וראה גם ערוה״ש ט בטעם שנהגו להקל. ולהעיר שבס׳ המקנה שם הק׳ מלביבות שעשתה תמר. אלא שהביא שם להקשות גם מהשקאת מים דרבקה (וכה״ק בכ״מ, כנ״ל), שלכו״ע אין לאסור במים גם בנדה. ואולי קאי להסברא שבכל מלאכות אסרו, וכפשטות גמ׳ דידן – ראה עצי ארזים כא, ד. שבה״ל ה, ר ד״ה ופשטות.

ואכן בזמננו נפוץ שהגשת מאכל היא בד״כ דרך שירות, משא״כ במזיגת משקים. וראה כרם ישראל תפארת מהרש״א לב, ז. וכן בספרו כנסת ישראל לקוטי מהר׳י מרוזין (י, ב).

ב. לענין שתיית שכר של גוים במקום מכירתו – שו״ע יו״ד קיד, א.

שתיית יין לנשים – ראה כתובות סה, רע״א: אין פוסקים יינות לאשה. ובהמשך הגמ׳ ששני כוסות לאשה ניוול הוא. ויתר על כן – מביא לתוצאות מבהילות, עיי״ש. ובבמדב״ר י, כה: אין דרכה של אשה להיבדל אלא מן היין. וראה בפרטיות בנו״כ השו״ע אה״ע ע. מג״א קע, ז. קיצור שו״ע מב, טז. ובמאירי כתובות שם: שאין ריבוי שתיית יין יפה לנשים. וראה כלי יקר נשא ו, ב שהיין משפיע על הנשים יותר, ולכן תזיר עצמה מהיין.

וראה פנ״י כתובות שם, שמה״ט אין הבעל מחוייב ליתן לה יין לקידוש היום. ועיי״ש לענין כוס של ברכה.

וראה הגהות בני בנימין יו״ט ו, ח לענין שמחת יו״ט. וכ״כ בשו״ת שאג״א סה. וראה חסדי דוד לתוספתא פסחים י, ג. וראה מוע״ז ז, קיא.

וראה משנ״ב קצט בשעה״צ ו, שמה״ט פטורה מזימון שגנאי הוא.

וראה בן יהוידע כתובות שם, מ״ט מחוייבות בד׳ כוסות.

ויש נוהגים שמה״ט אין הכלה מתענה ביום חופתה, דלא שכיחא שכרות גבה – שד״ח חו״כ ד.

ומצאתי בפי׳ הרד״ל על מגילת אסתר א, ט, נדפס יחד עם פי׳ הגר״א, שמה״ט פירשו באסת״ר ״משתה נשים״  שמיני מתוקין עשתה להם לפי שגנאי לאשה להתשתכר. (ועוד שם, שיין שחור אינו חזק וראוי להן). ובילקוט מעם לועז שם שמה״ט הי׳ המשתה שלהן בבית המלכות שאינו ממדת הצניעות שישתו יין במקום פתוח.

ובפוסקים כתבו שאין עלי׳ חיוב לבסומי בפוריא מה״ט – שפתי חכמים מגילה ד, א ד״ה נשים. משנת יעקב תרצה, ב. שבה״ל י, יח. רבבות אפרים א, תנח. משנ״ה ז, צו. מועדים וזמנים ב, קצ. שערים מצויינים בהלכה מגילה ז, ב. [ושם ע״ד הדיוק בל׳ איניש – אף שכמ״פ הכוונה גם לנשים. אבל הרבה פעמים הכוונה רק לאיש]. תורת המועדים כו. וראה דברי יציב ב, או״ח רצב ד״ה ואפשר. אלא שיש שכתבו שישתו קצת. ולהעיר משו״ת בית יעקב עג, הובא במשנ״ב תקכט, יט.

ובלקו״ש חכ״ח ע׳ 239 שהילדות יתנו לחברותיהן מיני מזונות. וראה בהערה 66 שם שציין לגמ׳ כתובות שם. וכמדומה נזכר כמ״פ עד״ז בהתוועדויות.

ולהעיר משו״ת דבר יהושע א, ח סק״ד שכנראה הבין בגמ׳ ברכות לא, ב, שדבר שאינו הגון שם, היינו שהשתכרה. אבל פשטות הכוונה שהתפללה בשכרותה.

 

 

#1754