« go back

מה דין המסופק אם בירך לישב בסוכה?

 

ספק ברכות להקל. ומ״מ אם אפשר לא יאכל פת רק דברים הפטורים מסוכה. וכמובן, יכול לבקש מאחר שיוציאנו.

 

מקורות:

ראה שו״ת שבו״י א, לב והובא בשע״ת תרלט, יח. סידור יעב״ץ. מט״א תרכה, סא. בכור״י תרלט, מא. מל״ח כב, ג. בא״ח ש״א האזינו. ערוה״ש תרלט, כז.

ולא העתקתי מש״כ בשע״ת שיכול לברך ברהמ״ז ולצאת מהסוכה ושוב יכנס ויברך (ובשע״ת אף שמתחילה כתב לצאת ע״ד שלא לחזור לאלתר, בסו״ד כתב דסגי בהפסק מועט, שכיון שכבר בירך א״צ יציאה גמורה. וראה גם ידי חיים תרמג. רב פעלים ב, נז ד״ה ולכאורה) – שהרי צירפו דעת הט״ז שמברך על כל אכילה. ואנן לא קייל״ן הכי. ובברכת הבית נב, כג כתב בעניננו, דבעינן יציאה גמורה (אלא שהעתיק כן מהשע״ת. ואיהו ל״כ הכי, כנ״ל). וראה משנ״ב תרלט בשעה״צ פו דספק ברכות להקל אא״כ יש לצרף צדדים אחרים. אלא, ש גוף הספק שמא לא בירך מצטרף להתיר בברכה. אבל דעת אדה״ז להחמיר בספק ברכות גם בס״ס.

וגם יש לחוש לברכה שא״צ, ואף שעושה לינצל מהספק – ראה בשע״ת שם. ועד״ז הוא בכמה דוכתי – ד״ז לא יועיל לגבי חשש ברכה שא״צ שבברהמ״ז והמוציא. ומה שהותר לו לגרום ברכה שא״צ – היינו באותה ברכה עצמה שצריכה היא לו מחמת הספק, אבל כשמברך ברכה אחרת לצאת מספק ברכה זו מהיכא תיתי להתיר לו. ועוד, שעד כאן לא מצאנו אלא שמותר להכנס לבית הספק ולברך ספק ברכה שא״צ לינצל מספק ברכה, אבל מנא לן להתיר ודאי ברכה שא״צ – שהרי בברכת המוציא וכו׳ ה״ז ודאי ברכה שא״צ – מחמת זה. וראה תבו״ש יט, כז שזה לא יתכן להניח הודאי ולתפוס הספק. (וראה בירורי ברכות מיר ע׳ תח ואילך באורך). ועוד שהרי לכמה דעות אסור לגרום ברכה אפילו בכדי לינצל מהספק של חובת ברכה – ראה גם מג״א קסה, ב. ועוד. ועכ״פ בנדו״ד אי״ז כשאר ספיקא דדינא, ואינו ומש״כ בשע״ת להתיר משום שמחת יו״ט – צל״ע, שהרי הותר לו כאן מדינא להמשיך לאכול. וכ״כ בערוה״ש שם, שלא יהדר ויביא עצמו לידי חיוב שלא יכשל בברכה לבטלה. וכנראה כוונתו לברכה שא״צ. ושו״ר שגם בחזו״ע סוכות ע׳ קפא כתב בארוכה לפקפק בד׳ שע״ת. ולא הב״ד ערוה״ש המסייעים לדבריו.

לבקש מאחר להוציאו – ראה גם במ״מ כאן בסוף אות ב.

טיול בסוכה: Can one make the Bracha of לישב בסוכה if spending time in a Sukkah and not eating anything?

 

 

#17117