טיול בסוכה: Can one make the Bracha of לישב בסוכה if spending time in a Sukkah and not eating anything?

 

Question:

Hi, a Gut Moed. My wife is on a medical diet and all she can eat is meat and certain vegetables. On what can she make a Leshev Basukkah? She has not made one as of yet.

 

Answer:

Your wife does not have to make a Leshev Basukkah.

However, if she Davka wants, she can go into the Sukkah and spend considerable time there enjoying the shade, such as for a walk and fresh air, and if it’s a Sukkah that she didn’t say Leshev Basukkah yet that day on eating – then she can make a Leshev Basukkah.

Tiyul, spending time in the Sukkah for leisure, requires Leshev Basukah. However, if she is going into the Sukkah to eat something, if it is not a food that needs the Brocho of Leshev Basukkah, it is not considered tiyul.

 

Q2. How much time is a considerable amount of time? If you are there for 5 minutes, is it enough?

A. I don’t know. Certainly, it must be with the intention of spending time. Eating a fruit, a snack, or going to pay a debt, etc. are clearly not considered טיול.

When in doubt if it is considered tiyul, one should either eat mezonos, or ask someone else who is eating to be motzi him/her.

Q3. Does the Sukkah have to be a certain size that you can take a walk there?

A. No.

 

Q4. If you are there for a meal with family and the like, which is not only just to eat but also an enjoyable time, is that considered טיול?

A. Yes.

 

Q5. If you are by a Farbrengen and there is no Mezonos, is that טיול?

A. ​Yes.

 

Sources:

א.

עיין אדה״ז סימן תרלט סעיף טו וסעיף י״ז וסימן תרמ סעיפים א וב.

ולא מסתבר לומר, שיכולה לעשות לישב בסוכה בבוקר כשמברכת על הלולב בסוכה, דמצותי׳ אחשבי׳ (ואנו אין מברכים מכיון שטפילה לאכילה – משא”כ אצלה). וראה בלוח יומי לסוכות שי״ל על ידינו הערה 52.

ואף שבנשים אין הסברא שמקומה (של לולב) עיקרו בביהכ”נ (שהרי פטורות מהלל בסוכות) – הרי לאידך אינם מחוייבים בלולב בכלל. ול״ש גדר מצותי׳ אחשבי׳.

ונחתינן להשקו״ט במצות שהזמ״ג, אם שייך גדר מצוה. וכבר העירו מד׳ הראב”ד לתורת כהנים פ”ב “שכך ניתנה בתורה לאנשים חובה ולנשים רשות והנשים דומיא דאנשים לכל מ”ע שהזמן גרמא אעפ”י שיש בה איסור תורה כגון ציצית של תכלת לנשים כו’ אבל הנשים המקריבות עושות סמיכה כאנשים לר’ יוסי אעפ”י שהיא עבודה בקדשים״. ועד״ז ברמב״ן קדושין לא, א: והקב”ה צוה במצוה זו לאנשים חובה לנשים רשות. ושם: רשות דמצוה היא. ומה״ט ס״ל דסומכות בכל כוחן. וברשב״א עירובין צו: שהמצוה ניתנה לכל ישראל, דקולא היא שהקלה התורה אצל הנשים למפטרם מן המצות שהזמן גרמא.

לאידך, מל׳ ר״ת בס׳ הישר תשובות סד וסה וכן בשו״ת ראב״ן פז שהתירו לעשות נח״ר לנשים, כיון שברכה לבטלה דרבנן – משמע קצת שאי״ז גדר קיום מצוה. ואוי״ל דמ״מ ל״ש גדר ברכה במצוה קיומית כשאין איזשהו גדר חובה. ויל״ע בל׳ ראבי״ה תקצז. והדברים עתיקים.

וראה דברי יחזקאל כח. קובץ שיעורים קדושין לא. וראה ב׳ האופנים בלקו״ש חלק לא יתרו ע׳ 96 אי ניתנו להן כל המצות ורק שנפטרו מחיוב המצוה. וראה שם חל״ה תולדות בנוגע למצוות שלפני מ״ת. ושם להדיא בנוגע לקיום מצות שהזמ״ג ע״י נשים. וראה שו״ת תורת חסד או״ח נט (ועוד כיו״ב) בנוגע לשריפת חמץ, דל״ש רחמנא אחשבה במצוה שאינה מחוייבת. ואכ״מ.

ולכאו׳ ילה״ע מתו״א יתרו עג, ב, שמי שאינו ראוי לכך כגון קטן ואשה שפטורים אינם יכולים להמשיך ע״י עשיית מצוה, שכל שאינו מחוייב בדבר אינו ממשיך כלום. ומשמע דלא חל כלל גדר מצוה ע״ז. ויש ליישב, שמ״מ הן בגדר אינן מצווין ועושין. ובאמת גם קטן מחוייב בדבר מצד חינוך (וראה גם לקו״ש יז ע׳ 237 שכ״ה גם להדעות שהחיוב על האב. אבל באג״ק ח ע׳ צב בשוה״ג משמע שלא פי׳ כך). ומ״מ מה״ת אינו מחוייב, וגם מדרבנן – אי״ז כחיוב הגדול. והנה, באג״ק שם לא הובאו ד׳ אדה״ז בתו״א, ומבאר שם, שההמשכה ע״י פעולות קטנים ומעשהזמ״ג דנשים ה״ז ע״ד ההמשכות במצות שהן רשות. והשואל הקשה מתו״א שם סח, ב, דממעט רק גוים. ובאג״ק מיישב דאטו כי רוכלא. אבל באמת מוכח כן כנ״ל מתו״א הנ״ל (בהמשך הפרשה) שמיעט גם נשים וקטנים.

ולהעיר מהשקו״ט באם שייך מיגו דאתקצאי ע״י אשה בחפצא של במצוה שהזמ״ג – ראה לקו״ש חט״ז ע׳ 219. וראה אצלנו במק״א בענין לסמוך על מסירת מודעה דער״ה הערה 31 ובמילואים לשם.

 

ב. האם יש שיעור זמן של טיול?

ראה שבלי הלקט סוסי׳ שמז שנסתפק בישיבה מועטת. ובארחות חיים סוכה לט שביוצא ונכנס אינו טיול. ולהעיר מל׳ הגהות סמ״ק צג, עד שהביא במג״א תרלט, יז: והמברכין ואין אוכלים שם רק יושבין שעה אחת טועים הם כי בעינן תשבו כעין תדורו וקרוב לומר דהוי ברכה לבטלה. ומשמע שאי״ז רק מחמת דעת ר״ת שמברכים רק בשעת אכילה, אלא שגם על גוף הישיבה ל״ש לברך כשאינו ״כעין תדורו״ והוא רק ״שעה אחת״.

אבל אכילת עראי הרי פטורה מהסוכה. וראה גם במאירי סוכה כח, ב, בהחילוק בין אכילת עראי לשינון או טיול. וכן בהולך לגבות חובו – ראה משנ״ב תרלט בשעה״צ צג, בשם גדול אחד. וצ״ע במקו״ח תרלט וכש״כ אם אכל פרי או שתה יין. ואולי גם בזה כוונתו כששוהה שם. וראה כעי״ז בדע״ת תרלט, ח בשותה משקה חם.

במקום ספק – כפשוט. ואולי זהו טעם המנהג הנפוץ שמכבדים אורחים בסוכות במזונות, שלא להיכנס לשקו״ט בנוגע לחובת ברכה בטיול בסוכת חבירו. כן אפשר לבקש מאחר שיוציאנו. ואף שיש שנסתפקו בדבר, דלכאו׳ כיון שאין מצוה חיובית לאכול בסוכה לבד מליל ראשון, דמיא לברכת הנהנין שאין גדר ערבות, דלא ליתהני ולא ליברוך – למעשה מפורש הדבר במג״א תרמ, א ובשו״ע אדה״ז שם שאפשר להוציא בברכת לישב בסוכה, וגם נשים. וראה גם לקט יושר ע׳ 144. אלא שבנשים אפשר להוציאן רק בחייב בעצמו ג״כ.

 

ג. טיול כפשוטו?

ראה אדה״ז תרמ, ו. והרי כשירה בזע״ז. וכבר הקשה בזה בשו״ת אבנ״ז תפ, ב. והיינו להבנתו שטיול היינו הליכה מהתם להכא. וראה גם בכורי יעקב תוספת ביכורים תרמ. אבל כבר הוכיחו בכ״מ בפי׳ טיול שיתכן גם בישיבה במקום אחד. וכן מוכח משבה״ל דלעיל. וגם ברמב״ן פסחים ז, ב מוכח שטיול בסוכה מתקיים בישיבה. וראה יסוש״ה שער האיתון יב. ולהעיר גם משו״ע אדה״ז רצא, ב.

ומועתק בכאן מאנציק״ת כו ערך ישיבת סוכה הערה 151: ערוך ע’ טייל. ובסדור עמודי שמים ה’ סוכה: הולך אילך ואילך, וביסוד ושורש העבודה שער האיתון פי”ב: טיול הוא כמו שהולך האדם לפעמים הילך והילך, ולפעמים הוא יושב, אף שלא בשעת אכילה ושתייה, ועי’ אב”נ או”ח סי’ תפ אות ב, ועי’ שבילי דוד סוס”י תרלט, שטיול האמור כאן אינו כטיול דעלמא, אלא שישב במנוחה, (ועי’ גי’ הפלאה שבערכין על ערוך שם במיוחס לרש”י תענית כ סוע”א), ועי’ ציון 147, (ועי’ ציון 191 ואילך, ונראה שלדעת ראשונים ואחרונים שם כל שהיה בכלל טיול). ועי’ שבה”ל סוס”י שמז שבציון 641, שנסתפק בישיבה מועטת אם היא כטיול, (לענין ברכה, שלדעתו מברכים על טיול, עי’ להלן: הברכה, ציון 637 ואילך), ועי’ המנהיג שבציון הנ”ל, ועי’ אר”ח הל’ סוכה אות לט, שיוצא ונכנס אינו חשוב טיול. ועי’ שו”ת שבסו”ס נחלי דבש שם. ועי’ פירושי ריבב”ן סוכה כח ב: ומטייל עם אורחיו ואוהביו, ובפי’ קדמון (בלוי) שם: מפיג עצמו. ועי’ ציון 100 מבעה”מ, שנראה שר”ל שא”א לאדם שבעה ימים בלא טיול, ועי’ ציון 95.

איברא, מה שהביאו שם מסידור עמודי שמים הוא הוספת המדפיסים.

וראה בהמצו״ב: כאן וכאן.

וראה גם כאן.

ראה גם בשיעור המצו”ב.

 

#1318
#16561