« go back

The Halacha of “Old” Schach:

 

Question:

If I left my bamboo poles on my Sukkah since last Sukkos and there’s enough of it to make the Sukkah kosher, but I am putting new evergreen branches on top of them, do I need to lift up the bamboo poles, or is it enough to just put new Schach on top of them?

 

Answer:

You should first lift up schach in an area which is a tefach by a tefach, and then put it back leshem sukkos.

Alternatively, you can do the same with even a smaller amount, a mashehu, as long as it extends over the entire length or width of the sukkah.

You may then put the rest of the schach on top of it.

If you intended originally when making the sukkah that it serve other purposes too, such as storage or privacy, etc., then all the schach needs to be lifted completely and replaced. If you still wish to use the sukkah the following year after sukkos for these purposes, you should lift the schach again after Sukkos.

 

Sources:

לחדש דבר – ראה שו״ע אדה״ז תרלו, ב. ובערוה״ש שם ב כתב להגבי׳. וכבר כתב כן במאירי סוכה ט, א, דדיו בפקפוק ונדנוד הסכך.

בסוכה העומדת משנה לשנה –  והנה, לדעת החיי״א קמו, לט, והובא במשנ״ב תרלו, ז, וערוה״ש רסי׳ תרלו, וכה״ח שם ד ויב, מה שצריך לחדש בה דבר הוא גם בסוכה העומדת משנה לשנה. וכ״כ בדברי צבי לשו״ע או״ח תרמג. וכ״פ בשו״ת משנה שכיר או״ח קעד. וכ״ה לפמש״כ בשו״ת בנין שלמה דלקמן בדעת הב״ח, שהוא מדין מצות עשיית הסוכה.

ובאמת, כ״מ קצת גם במאירי סוכה ט, א. אלא שבמאירי מוכח שהוא רק לב״ש. וי״ל, דמ״מ כל עיקר דין חידוש דבר שבירושלמי – סוכה א, ב – הוא שמחמירים כב״ש לכתחילה, כלומר שלמצוה מן המובחר צ״ל לשמה. וצ״ע. וראה גם מושב זקנים אמור כג, מב שנראה להדיא שנקט כדברי החיי״א. וכ״ה בפירושים ופסקים לר׳ אביגדור הצרפתי אמור רכז. איברא, דאיכא לפרושי בדבריהם, שנקטו כהשי׳ – ראבי״ה והובא בב״ח ופסק כוותי׳ – שגם בעשאה לשם חג צריך חידוש דבר אם נעשה קודם ל״י. וס״ל נמי שמה שצריך לחדש דבר הוא לעיכובא. ולא מטעמי׳ דהחיי״א וסייעתו, שאחרי שעבר החג נתבטלה עשייתו. אלא, שצע״ק הלשון ״לשנה הבאה״.

ובערוה״ש תרלה בהגה, כתב נמי שדברי החיי״א תמוהים. וראה גם מנחת פתים שם. וראה גם ס׳ החיים ד״ה הנה שכתב נמי שא״צ לחדש דבר, והוכיח כן מכ״מ. וכ״מ בבכור״י תרלה, א. וראה גם מקו״ח בקיצור הלכות רסי׳ תרלו. וראה פת״ז תרלו, א. וכת״ש לחדש שגם לחיי״א היינו רק בעומדת דרך מקרה משנה שעברה ולא בסוכה שנבנתה להיות עומדת לכמה שנים. אבל ראה שו״ת בכורי שלמה כה.

וצ״ע בדעת אדה״ז בעיקר הענין. וראה קובץ העו״ב תתרא בדעת אדה״ז. ואין דבריו מוכרחים.

והנה, במשנ״ב הכריח כדעת החיי״א ממג״א תרלח, ב. אבל התם מיירי לקולא לענין היתר הנאה, ור״ל שנפקעה קדושתה אחרי החג, ואין להכריח מזה שבטלה עשייתה לשמה. ובפשטות אין הנידונים דומים זל״ז. ובכלל אי׳ איפוא מצינו שדין לשמה מתבטל לאחר זמן. ובס׳ החיים שם הוכיח להיפך ממש מד׳ המג״א הנ״ל .

ואולי ס״ל להחיי״א והמשנ״ב בטעם החידוש למצוה מן המובחר, שהוא ״לחבב את המצוה״ כל׳ הלבוש תרלו, ג. ואמטו להכי צריכה הכנה רבה זו מידי שנה בשנה. ועוי״ל בטעמא דמילתא, כיון שבסוכת גנב״ך לא חל דין קדושה – רשב״א ביצה ל, ב. והחידוש מהני שתחול עלי׳ חלות סוכה דמצוה. ומשו״ה כשקדושתה נתבטלה חלה חובת חידוש עוה״פ. ומה גם אם נפרש שהוא כעין דין לשמה – ראה להלן.

אבל באמת אמרו שד״ז תמוה ביותר. וסתימת ושתיקת כל הראשונים והאחרונים שלא פירשו בדבר הרגיל מוכח דלא שמיעא להו כלומר דלא ס״ל הכי.

וגם בחיי״א גופא אין הכרח לפרש כן. ור״ל כן רק בנעשתה לשם צל ולא בנעשתה לשם חג. אבל מה נעשה שכל האחרונים הבינו בדבריו כנ״ל, ובטלה דעתנו נגד כל הגאונים הנ״ל שהבינו כך בחיי״א.

ומשו״ה כתבנו למעשה להחמיר כן. ומה גם שבלא״ה לדעת הב״ח צריך לחדש תוך ל״י אפי׳ בעשאה לשם חג לפני ל״י כנ״ל.

ומ״מ כ״ז למצוה בעלמא ולא לעיכובא. 

ושו״ר בשו״ת שבט הקהתי ו, רל שכתב לפרש בחיי״א דמיירי שהתכוון רק לשנה שעברה אבל בעשאה לשם סוכה לכל השנים מהני גם לדידי׳. ועוד שם שרק אם השתמש בהסוכה במשך השנה בתורת גג נתבטל ממנו שם סכך לסוכות. וילע״ע בכ״ז.

ועצ״ע אם מהני להניח סכך חדש מעל סכך הקודם, שאף שהחידוש צ״ל בגופה של סוכה (ולא מיכנשא ומימך בסתרקי) אולי ג״ז מועיל. ולא מצאנו הכרע לכאן או לכאן. ולכאו׳ אם הטעם לחבב את המצוה (לבוש שם), או להיכרא שיהא ניכר שהסוכה לשם חג (פני משה לירושלמי שם. ובב״ח תרלו דליהוי היכר שיושב בה לשם מצות סוכה) או שלא יבואו להתיר בעשאה לשם דירה (נהר שלום הביאו במשנ״ב תרלו, ד), או כעין הזמנה למצוה (כ״מ בשו״ת חלקת יואב תנינא ד. ובאמת כ״מ כבר באו״ז הל׳ תפילין תקלג שהוא כעין דין לשמה. וראה שו״ת ראש אליהו ב, סז מש״כ לפקפק בדבר), גם בכה״ג מהני. וצ״ע. ופשטות ל׳ אדה״ז שיניח סכך חדש לשם החג – משמע דבכל אופן מיירי. ובפרט שהוא רק למצוה מן המובחר, דרך הידור מצוה (מאירי שם), ולהידור בעלמא (ערוה״ש ב), ומהני גם בטפח או במשהו לכל אורכו. וראה במשנת יעקב ג בהוספות לח״ב או״ח תרלו, דמהני גם כשהגג מעליו סגור. וה״ט שאי״ז בגדר סיכוך הכשר, להכשיר מה שנעשה בפסול, והוא רק להיכרא וכדומה. והה״נ לנדו״ד.

וראה חיכו ממתקים סוכה (זאנדה) תרלו – הע׳ ט – ע׳ רפו שנסתפק בדבר. ובס׳ סוכת שלם בראווער א, יח הע׳ ז כתב בפשיטות דלא מהני. וצ״ע פשיטותא דמר מנא לי׳.

וראיתי למי שכתב שלפמש״כ בשו״ת בנין שלמה מב, שדין חידוש דבר היא לקיים מצות עשיית הסוכה בעצמו –  ולהעיר משבה״ל שלו ומחז״ו ותניא רבתי ועוד שטעם החידוש דבר בכדי שיוכל לברך שהחיינו על העשי׳ – לא מהני בכגון דא. ואינו מוכרח. והעיקר, שבשאר הפוסקים ל״כ כן. ועוד שעיקר דבריו בדעת הב״ח ולא קייל״ן הכי.

ולטעם הנזכר שהחידוש מהני שתחול עלי׳ חלות סוכה דמצוה – צ״ע נמי אם מהני בהנחת סכך חדש ע״ג סכך הישן. וילע״ע.

ועכ״ז כתבנו בפנים להחמיר לרווחא דמילתא כיון שאפשר בקל.

ואם השתמש בה כל השנה – באנו בזה לחשש אחר, דלא עדיף מסוכת היוצרים דלא מינכרא מילתא שלשם סוכה דר בה, ראה בכור״י שם. משנ״ב תרלו, ח. אלא שזהו רק אם השתמש בה לאכילה ושינה ועושה בה רוב תשמישו – רש״י סוכה ח, ב ד״ה פנימית. אדה״ז תרלו, ג – שאינו רגיל במציאות. אמנם, אם אכן כוונתו מעיקרא להשתמש בה במשך השנה, ה״ז כסכך הנעשה לדירה ופסול מדאורייתא דסוכה אמר רחמנא ולא ביתו. (אבל ראה שו״ת תפארת אדם מד. ודבריו צ״ע). ולדעת אדה״ז רסי׳ תרכו כל שנעשה גם להשתמש בו תשמיש של צניעות ה״ז בכלל הנ״ל. וראה גם שו״ת חלקת יואב תנינא או״ח ג בסופו. מחזה אברהם או״ח קמא. אבל ראה חדות יעקב תנינא סז. ובשו״ת אבנ״ז או״ח תעד שהיקל בדבר – היינו בעתיד לדור שם רק עם גג. ולדידי׳ בעתיד להשתמש תשמישים קלים לית לו בה. אבל דעת אדה״ז שם מפורשת, שכל שאר מחשבת תשמיש פוסלת. [וצ״ל דסוכת היוצרים שאני, דפסול רק מטעם דלא מינכרא מילתא (והוא מדרבנן) ולא משום גדר בית, לפי שנעשה רק לצל אלא שבפועל נמשך לישב שם. ואף שכעת דר שם אי״ז בגדר ביתו, כיון שיש לו בית אחר לדירה. (ראה מג״א תרלה, א. אדה״ז תרלו, ג. פמ״ג תרלה בא״א א. לבושי שרד שם)].

ובכה״ג, לא מהני חידוש דבר וצריך נענוע בכל הסכך. אלא שג״ז לא יועיל, כיון שסו״ס חושב לדור שם אח״כ. ומשו״ה ינענע עוה״פ אחרי סוכות – כ״כ בחלקת יואב שם.

 

 

#17056