« go back

I can’t make Havdalah, nor can anyone else do if for me…

 

Question:

I ate tonight (Motzaei Yom Kippur) without havdala because I don’t fast well and cannot drink anything after a fast or I throw up. I can’t drink tea, coffee, or take in any liquid including water after fasts as it makes me vomit. I am a woman, so I’m limited in choices about people making Havdala for me. I’m staying on my own, so no one was there to make havdala for me. Can I say havdala and have someone else to drink for me? Everyone was already yotzeh havdala. I am not able to drink anything or it will make me feel worse.

 

Answer:

If you can’t find anyone that was not yotze havdalah to drink the wine, coffee or tea, you shouldn’t make havdala.

 

Sources:

הנה, בשעת הדחק, וכגון דא שהוא חשש סכנה, הרי יכולה לסמוך עמש״כ בעזר מקודש אה״ע סב, ח לאכול אחרי אמירת ברוך המבדיל. ועצ״ע מחמת גוף חובת הבדלה.

ולכאו׳ יל״ע, שאף שאין לאיש להבדיל עבורה, שמא יכולה לשמוע מאשה שיצאה כבר מדין ערבות. אלא שנסתפקו האחרונים בכוונת ד׳ הרא״ש ברכות פ״ג, אם יש דין ערבות בנשים. (וראה בפמ״ג סתרפ״ט בא״א סק״ד שנסתפק בדבר בנוגע למגילה. ובספרו ראש יוסף מגילה ד, א ד״ה ובתוס׳ כתב דלמ״ד שמצותה בשמיעה שפיר יכולה להוציא חברתה  כיון שבמציאות שומעת. ובמשנ״ב שם בבה״ל ונשים הב״ד הפמ״ג למעשה). וגם להכרעת רוב האחרונים שיש דין ערבות גם בנשים להוציאן וכן שתוציא אחרות – במעשהזמ״ג שאין להן חיוב בעצם אלא שקיבלו ע״ע, מהיכא תיתי שתוכל אשה אחרת להוציאה. ובהיות וספיקא דפלוגתא הוא אם חייבת בהבדלה או שפטורה ומברכת רק מדין מעשהזמ״ג, ל״ש לומר שאשה אחרת תבדיל עבורה. ואין לומר, שלפ״ז גם בלא יצאה עדיין לא תוכל להוציא – שבלא יצאה אי״ז מדין ערבות. וראה בשיחת יו״ד שבט דלקמן שהוא מדין מיג, שמיגו שמוציאה עצמה מוציאה חבירה. ולמעשה, המנהג שאשה מוציאה אחרות גם בכה״ג, וכגון בברכה על תק״ש. וראה גם כתבי ר׳ אייזיק ח״א ע׳ קמו ואילך ששקו״ט בזה מטעם אחר – אם שייך שוכ״ע בדברי הרשות. והעלה להתיר. ורא גם שש״כ יח, יז.  (ולהעיר שגם באיש שיצא כבר נוהגים שמוציא הנשים בתק״ש. אלא שהתם שאני, שכיון שהוא בר חיובא סגי שיוכל להוציאן. וכבר נתעורר מזה בפנינים משולחן הגר״א גניחובסקי דברים תשע״ה).

ועדיין אין ראי׳ להתיר לאשה שיצאה כבר להוציא. וראה שיחת יו״ד שבט תשי״ב, שבאחרונים מבואר שד״ז שאשה אינה בכלל ערבות היינו רק כשכבר יצאה יד״ח (ראה בי׳ הרי״פ פערלא לסהמ״צ רס״ג מ״ע נט-ס (רנד, ד). ועוד). וג״ז – רק במ״ע שהזמ״ג  (שד״ח כללים מערכת העי״ן כלל כב. וש״נ). ועיי״ש בדעת אדה״ז סרע״א ס״ו שאשה בכלל ערבות בשאר מצות. ולכאו׳ כ״ה גם להדיא בסי׳ קצז ס״ו. ומכיון שכן, אין לנו להתיר שתבדיל אחרת עבורה.

ואכתי איכא למימר, שכיון ששורת הדין שחייבת בהבדלה, וי״א מה״ת (ראה גם הגהות רעק״א לשו״ע סתפ״ט ס״ט. ערוה״ש רצו,ה. שו״ת שבה״ל ח״ד סנ״ד סק״ז. ח״ו סמ״ב סק״ב. וראה בארוכה בירור הלכה זילבר סרצ״ו ס״ג) אף שלכתחילה יש לחוש שלא יבדיל איש עבורה, כשאין מי שיבדיל עבורה, יכולה לשמוע מאיש או מאשה שכבר יצאו. וכ״מ במשנ״ב רצו, לו. והוא מד׳ הגהות נזירות שמשון שם. וכ״ה בשו״ת זרע אמת ג, כט בסופו שרק היכא שאפשר יש לחוש. וכ״כ בשש״כ פנ״ח הע׳ עג. רבבות אפרים ו, קעד. וכבר העירו שבמקור הדברים, בארחות חיים הל׳ הבדלה סי״ח, מרא דהאי שמעתתא שנשים פטורות, כתב להדיא שאיש יכול להבדיל עבור אשה גם כשכבר יצא. ועוד ילה״ע, שכיון שס״ס הוא, שהרי י״א שהבדלה מה״ת, ולדידהו חייבת בהבדלה, וגם את״ל שהוא מדרבנן הרי י״א שחייבת מדרבנן. ואף שא״א ס״ס בברכות – הרי כאן שהספק הוא בדאורייתא לחד מ״ד מקום להחמיר. וראה הנסמן אצלנו כאן:

If a person forgot to count Sefira at night and he remembered only during Bein Hashmashos of the next day, can he continue counting in the remaining nights with a Bracha? I’ve seen people explaining the Alter Rebbe’s opinion in his Shulchon Aruch in different ways…

ועוד שבספק ברכה שהברכה גופא היא מדאורייתא, ואפילו בדבר דבפלוגתא קאי אם הוא מה״ת, לכמה דעות ל״א סב״ל. וראה פתה״ד קפו, ב. ובמק״א הארכנו לענין ברכה״ת בספיקו. ויש להתיק, דבנדו״ד ברכת השבח היא וי״א שבברכות ההודאה ל״א סב״ל. וראה שו״ת הצ״צ או״ח ג.

ומ״מ, כ״ז אינו נוגע לנדו״ד דמיירי שכבר הבדילה בתפלה. ועוד, שבודאי מה״ת אצ״ל בדרך ברכה דוקא וכל זכירת שבח וקידוש סגי. וראה ריטב״א הל׳ ברכות ב, כה שבספק הבדלה על הכוס אינו חוזר. וראה בארוכה בהערת המהדיר לשם. ותו, ראה בשו״ת מכתם לדוד או״ח ג, שגם בסד״א שחוזר ומברך היינו רק בדאיכא חזקת חיוב, דגברא ודאי בר חיובא הוא, משא״כ בנדו״ד. וראה בחזו״ע ט״ו בשבט ע׳ ריח שה״ר לדבר מריטב״א שבת סט, א. וכבר מפורש כן במאירי ברכות כא, א. [ולהעיר שאף שבמג״א רצט, ב פי׳ בדעת הרמ״א רעא, ה שמעיקר הדין הבדלה דאורייתא – ראה בקו״א לשו״ע אדה״ז רצט, ב דבודאי לא פסיקא לי׳ לרמ״א הכי. וראה רעק״א למג״א שם. ודלא כדבריו בהגהות לסתפ״ט ס״ט].

וכיון שהמדובר בספק ברכה – צע״ג מהיכא תיתי להתיר לכתחילה. והסברא להחמיר בס״ס ל״ש כאן, שאין הספק השני מתיר יותר מהראשון. ועוד, שגם בס״ס ובספק שמא הוא מדאורייתא מצאנו ראינו מחמירים. וכש״כ שהמדובר כאן לברך עבור אחר, של״ש ערבות בדבר שהוא ספק ברכה לבטלה. ועוד, שנראה דעת אדה״ז בפשטות לשונו, דלא כל׳ המשנ״ב, והיינו שאי״ז רק מהיות טוב כיון שאפשר לשמוע ממי שמבדיל לעצמו, אלא שבכל גווני יש להורות כן,שאין לאיש להבדיל עבורן. ולהדיא כתב במג״א סרצ״ו סקי״א: דאם כבר הבדילו האחרים אסור להבדיל לנשים. ולשונו ״אסור״ משמע דבכל גווני קאי. וכ״ה בחיי״א שבת ח, יב. ובספרו זכרו תורת משה סוסי׳ ח. וכ״כ להדיא בכה״ח רצו, נח בסופו, שכיון שסב״ל אם אין מי שלא יצא כבר להוציאם יאמרו המבדיל בלא שו״מ. אלא ששם שהוא מחמת הסברא שאין להן להדיל אפילו לעצמן. והה״נ לדידן שמותר להן להבדיל לעצמן שאין להבדיל להן כשבר יצא מחמת הספק. וראה אוצר המכתבים משאש ג, א׳תתנה. ושו״ר שכן העלה בשו״ת נשמת שבת ב, תקנ שבאינה יכולה לבדיל לעצמה אין לאיש להבדיל עבורה.

ואולי יש לסמוך להדעה בשו״ע אדה״ז קצ, ד דמהני אפילו טעימת תינוק בכוסש״ב. ובאמת גם לדעה קמייתא הוא רק שלא תהא ברכת היין לבטלה, ולא מצ״ע. וגם בקידוש שכתב אדה״ז רעא, כה שצ״ל שציית אחד מהמסובין אין הכרח לפרש דהיינו מי שיוצא בברכת הקידוש, וכמ״ש בא״ר שם כח, ויתכן שר״ל שחלצאת בברכת היין צ״ל בהסיבה אם אינו יוצא יד״ח קידוש – ראה שם ריג, א. וכ״כ לפרש בתשורה כוס ישועות להרה״ג וכו׳ הרמ״ש ע״ה אשכנזי אות לח. אמנם, מצינו שלגבי הבדלה כתב אדה״ז רצה, ד שאם משקה לתינוקות אין שום אדם יכול לצאת יד״ח בהבדלה זו כיון שלא שתה מהכוס אדם שיצא יד״ח בהבדלה זו. וכבר נתקשו שסותר לב׳ הדעות בסי׳ קצ – ראה תהל״ד שם. קצוה״ש צז בבדה״ש ו. ובקובתץ תורת נחלת הר חב״ד סג, ר״ל שכיון שלכו״ע אם אמר על הכוס ולא שתה לא יצא, כמ״ש אדה״ז קצ, ב. ובפשטות קאי לכו״ע, הה״נ שצ״ל שתי׳ החשובה הנאה, ובקידוש והבדלה ה״ז דוקא בשתיית מי שיצא יד״ח, עייש״ב טעמו.

ועד״ז, לדעה זו מהני אם תטעם מעט מאד. וכהשי׳ שבטעם פחות ממלוא לוגמיו יצא. ופסק אדה״ז קצ שם שא״צ לחזור ולהבדיל. אבל גם זה רק בדיעבד ולא לכתחילה להקל בספק ברכות.

 

 

#17003